בין התכנים ניתן למצוא מונחים אשר מקובל להניח כי השימוש בהם אינו לגיטימי. ולכל הפחות, ניכר שהתובע ידע )עת פרסם את התכנים( כי השימוש בהם בפייסבוק, אינו לגיטימי. כך למשל, הפוסטים של התובע מכילים שימוש במילים "כו-שים, כו-שונים, יהו-דו-נים". התובע כתב את המונחים האלה באופן אשר נועד לעקוף את מגבלות פייסבוק:
"ש. עכשיו, תגיד לי בבקשה למה הפרדת את המילה 'כושי' במקף באמצע אחרי ההברה 'כו' ולפני הסיומת 'שי'?
ת. בבקשה, אין בעיה. בתקופה מסוימת, אני לא זוכר כרגע אם זה היה בדיוק באותו זמן שהדבר הזה פורסם או לפני כן, עלתה טענה בתקשורת, אם אני לא טועה, גם העד, רן ברזיק אפילו כתב על זה במאמר ב'הארץ', שפייסבוק חוסמים פוסטים, מוחקים בגלל המילה 'כושי', מילה שאגב אין בה שום פסול, מילה לגיטימית בשפה העברית. רק שפשוט תבינו כמה המילה הזו לגיטימית, הטרבוש של אותלו נקרא אותלו הכושי, אני לא יודע, אתה יכול לראות בספריה, ככה זה כתוב שם 'אותלו הכושי׳
...
ת. אז אני אומר לך שהפרדתי בגלל שהיה אז, טענה שפייסבוק חוסמים פוסטים בגלל המילה 'כושי'. אני לא יודע אם הטענה הזו נכונה או לא נכונה...
ש אני אומר לך מר חצרוני, שאתה ידעת לשיטתך, או חשבת שפייסבוק אוסרת על השימוש במילה 'כושי' ובעצם לפי מה שאתה אומר לנו פה, בחרת במודע, להפר את הכללים של פייסבוק ולהשתמש במילה הזאת, בין אם אתה מסכים לכללים ובין אם לא, כדי לעקוף אותם, כדי שלא יחסמו אותך, נכון?
ת. זה סאטירה על פייסבוק, זה לעג לפייסבוק. ואתה גם יכול לראות את זה בשורה של מאמרים שאני פרסמתי. אני אכן, אידיאולוגית מתנגד למדיניות שלכם. אני לא מסתיר את זה ולו לרגע, זה מופיע בכתב התביעה שלי. וה'כו-שי' זה חלק מהסאטירה עליכם." (עמ' 74 לפרוטוקול מיום 22.1.2020, הדגשה הוספה).
נראה, שהתייחסותו של התובע לכינוי 'כושי' בתכנים שפרסם אינם נוגעים ל"טרבוש של אותלו", אלא לקונוטציה שלילית המכוונת כלפי אנשים יוצאי מדינות אפריקה כגון אתיופים ואריתראים. על פי כללי הקהילה, פייסבוק בוחנת את התכנים המועלים על ידי המשתמשים לפי הקשרם. כך ייתכן, שביטויים שעלולים לכאורה להיחשב כמפרים, לאחר בחינת הקשרם יוחלט, כי לא מדובר בתוכן מפר.
בהתאם לכך, כללי הקהילה של פייסבוק מציינים במפורש, שעל מנת שניתן יהיה להבין את ההקשר של פוסט מסוים, על המשתמשים להבהיר את הכוונה מאחורי התוכן:
"לפעמים אנשים משתפים תוכן המכיל דברי שטנה של מישהו אחר כדי לעורר מודעות או כדי ליידע אחרים. בדומה, בחלק מהמקרים, נעשה שימוש במלים או במונחים שבאופן אחר היו מפרים את הכללים שלנו, בדרך של התייחסות עצמית או של העצמה. במקרה כזה, אנחנו מאפשרים את התוכן, אך מצפים מאנשים להבהיר את כוונתם, כדי שנוכל להבין טוב יותר מדוע הם שיתפו אותו. כאשר הכוונה אינה ברורה, אנחנו עלולים להסיר את התוכן. אנחנו מאפשרים הומור והבעת פרשנות חברתית בנושאים אלה. בנוסף, אנחנו מאמינים שאנשים פועלים באחריות רבה כשהם משתפים פרשנות כזו כאשר הם משתמשים בזהות האמיתית שלהם." (פסקה 12 לכללי הקהילה, נספח 2 לתצהיר מטעם הנתבעת).