38. הנתבע עמד על קיום הסכם הפשרה ולא העלה טענה כנגדו. כל שהוא ביקש הוא דחייה בתשלומים. הא ותו לא.
שעה שבחר הנתבע, שלשיטתו זכאי לביטול, לקיים את ההסכם, ולא הודיע על ביטולו, הרי בחירתו סופית והוא לא יכול לחזור בו ממנה.
אין לקבל מצב בו הנתבע פועל לקיום ההסכם, ובחלוף הזמן, ורק עם הגשת תביעה מעלה טענה שהוא היה זכאי לבטל את ההסכם בשל הטעייה, ומודיע על ביטולו.
39. טענת התרמית שנטענה, מחייבת פירוט מלא. כאן המדובר בטענה בעלמא שאינה יכולה להוות הגנה.
40. הנתבע מציין שבחר שלא להעלות את טענותיו כלפי התובעת לאורך כל התקופה, מאחר ורצה לשקם את היחסים עמה, רצה לחזור ולהיות איתה בקשר, אולם הדברים לא הסתייעו, לשיטתו. משבחר הנתבע לכבוש את טענותיו לאורך הדרך, ולהציג מצג ברור וחד משמעי אחר, בואו היום לבית המשפט בטענות אלה מעוררות קשיים לא מבוטלים, ומכל מקום אינם מזכים אותו ברשות להתגונן, בהעדרה של הגנה.
--- סוף עמוד 9 ---
אין בהצהרתו של הנתבע "במלחמה כמו במלחמה!" כדי לסייע. אין בעצם הגשת תביעה על ידי התובעת למימוש זכותה על פי הסכם הפשרה כדי להצהיר על מלחמה. כפי שעמדה על זכותה בתכתובת שקדמה להליך המשפטי, הרי ידע ויכול היה לדעת הנתבע שפניה הוא להליך זה, אולם נמנע מלעלות כל טענה עניינית ביחס לחוב כלפי התובעת, ככל שעמדו לזכותו טענות כאלה, ורק עם הגשת בקשת רשות להתגונן החליט לפתע לטעון – ביחס לעניין אחר – שקיבל מהתובעת מסמכים רבים, אולם לא היה בהם די.
41. נדמה שטענות המבקש אינן עולות אפילו כדי "אזור הדמדומים של הספק" המאפשרת מתן רשות להתגונן, גם בהפקדה (ראו: ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לביטוח לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, בעמ' 47)
42. גם אם יש בידי הנתבע טענות לתביעה כנגד התובעת, ואינני קובע כי כך היא, הרי אין ליתן רשות להתגונן רק בשל כך.
יכול הנתבע להגיש תביעה נפרדת כנגד התובעת.
טענתו כי בשל העובדה שהמדובר באזרחית סין ותושבת אותה מדינה, הדבר יקשה עליו לבצע את ההמצאה, כאשר יפוי הכח שניתן לבאי כוחה בישראל מוגבל לצורך התובענה כאן, טוב היה לולא נטענה.
ההליך המשפטי אינו יכול לשמש ככלי שרת בידי צד על מנת לזכות ביתרונות דיוניים או לסייע לבעל דין לאתר את יריבו.
לטובת הנתבע אני מניח שכל כולה של בקשת רשות להתגונן לא נועדה רק על מנת שיוכל להגיש תביעה שכנגד, והדבר יסייע לו בהליך ההמצאה, שהרי הדבר עלול להוביל למחיקת כתב הטענות (ראו: תקנות סדר הדין האזרחי, התשס"ט – 2018 (להלן: "התקנות")).