--- סוף עמוד 13 ---
כי הוא מתגורר בבאר שבע והוא נסע לאילת משך 4 שעות. מר מעוז תמה על הטענה כי הנסיעה ארכה 4 שעות ובכל מקרה סוכם כי הדברים יבדקו לעומקם. מר סלע העלה בשיחתו גם את נושא איסוף עוזר המרכיב, כאשר ציין מקרה חריג לפיו העוזר המוצמד אליו לא מתגורר בסמוך אליו. מר מעוז שמע את הטענות בקשב רב וביקש לבדוק הדברים מול רכזת מטה החברה המטפלת בעניין. מר מעוז פנה במקביל אל הממונה הישיר של מר סלע, מר חזי מנחם ומי שמשמש גם כמנהל תחום הובלות וזה ציין כי בפועל מר סלע קיבל שכר בגין זמני הנסיעות. בחלוף מספר דקות מר סלע אל מר מעוז וביקש שיפנה אותו למחלקה המשפטית של המבקשת. מבדיקה שערך מר מעוז, מול סמנכ"לית מש"א עלה כי מר סלע צריך לפעול בהתאם למדיניות החברה, ולהגיש בקשה באמצעות רכזת המטה ולציין פרטי הבקשה. בטרם הספיק מר מעוז למסור הדברים למר סלע, שלח מכתב דרישתו לחברה ולנציגות העובדים – נתון המלמד על חוסר תום ליבו (נספח 5 בכתב התביעה). ביום 7.4.19 התקיימה פגישה עם סמנכ"לית משאבי אנוש במבקשת ביוזמת יו"ר הוועד, בעניינם של המרכיבים, במסגרתה הושגה הסכמה לפיה פרק זמן של מעל שעה וחצי לכל כיוון יבוא בגדר זמן נסיעה חריג. כמו כן סוכם כי במקום בו ידווח מרכיב על זמן נסיעה חורג- יבחן המקרה לגופו.
26. המבקשת 2 הדגישה כי זמן הנסיעה לעבודה מוסדר במסגרת ההסכמים הקיבוציים, כאשר נושא זה נדון במסגרת פגישות מו"מ שהתקיימו לקראת חתימת הסכם קיבוצי בעניין המרכיבים מיום 20.12.16. המשיבה 2 הפנתה אל סעיף 12 להסכם הקובע כי במועד ההגעה אל הלקוח ידווח המרכיב ועוזרו על תחילת יום עבודה וסיום העבודה ידווח במועד סיום ההרכבה אצל הלקוח באותו היום. הצדדים הגיעו אל הסכמה ברוח זו לאור הכרה מעמיקה של מאפייני העבודה, תוך ידיעה כי שיבוץ המרכיבים נעשה לפי אזורים קרובים, ככל הניתן למקום המגורים שלהם וכן מתוך ידיעה שעוזרי המרכיבים מקבלים שכר בגין נסיעות לצורך הגעה לחנות הקרובה לאור מגוריו של המרכיב כך שהאיסוף לא יגרום לסטייה מהמסלול של המרכיב. דהיינו הצדדים ליחסים הקיבוציים ידעו היטב כי המרכיבים ועוזריהם אינם נדרשים לעמוד לרשות העבודה בזמן הנסיעה ועל כן אין סיבה לחרוג מן הכלל לפיו זמן נסיעה אינו בבחינת זמן עבודה. המשיבה 2 הפנתה גם אל סעיף 38 להסכם מיום 20.7.16 המלמד כי הצדדים נתנו דעתם לסוגיה בטרם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בנוסף טענה כי הבקשה לאישור הוגשה חרף מניעות סטטוטורית מובהקת בנסיבות בהן מתקיימים יחסים קיבוציים פעילים, כאשר התכלית היא כי במקום עבודה מאורגן, ארגון העובדים הוא זה שאמון על הדאגה לאינטרס הקבוצתי. הסכם קיבוצי הוא תוצאה סופית של עסקת חבילה, כלכלית וארגונית המתקבלת בסופו של מו"מ ממושך ומגלמת איזון בין אינטרסים של הצדדים ובקשתו של מר סלע יהיה בה בהכרח כדי להפר את האיזון ולהתערב במלאכת העשייה הקיבוצית בין נציגות