--- סוף עמוד 14 ---
העובדים והחברה. עוד טענה כי קבלת הבקשה לאישור תמחיש את הסיכון הגלום בניהול תובענה ייצוגית במקום עבודה מאורגן, שכן יש בפעילות של עובד בודד כדי להחליש את כוחו של ארגון העובדים; על בית הדין לתת משקל לעובדה שמר סלע הועסק 3 חודשים בלבד ומאז לא מצוי בעבודה, כאשר במצב דברים זה האינטרסים שלו שונים מהאינטרסים של כלל העובדים הפעילים (סעיפים 26-23 בסיכומי המשיבה 2) , כך שניתן לומר כי האינטרס הקבוצתי לא הוא המניע אותו והוא עושה שימוש במשיר זה ממניעים אישיים. המשיבה 2 הפנתה אל פסיקה המלמדת על חשיבותו של ההסכם הקיבוצי ועל שמירת הסכסוך הקיבוצי כדרך מרכזית לבירור סכסוכים במקום עבודה מאורגן (פרק ד.2 בסיכומי המשיבה 2). החוק קבע סייג מוחלט מפני הגשת תובענה ייצוגית במקום עבודה מאורגן וזאת ניתן ללמוד מלשון החוק, כוונת המחוקק ותכלית החקיקה. כן הפנתה בין היתר אל פרוטוקולים של ישיבות חוקה ומשפט בעת הדיונים על חקיקת חוק תובענות ייצוגיות אשר נתנו ביטוי לתכלית החקיקה, לייחד ולאבחן את משפט העבודה הקיבוצי מחוק התובענות הייצוגיות. שימוש לא נכון במכשיר העוצמתי של התובענה הייצוגית, עשוי לגרום נזק רב לפרטים המהווים את החברי הקבוצה, לנתבעים במסגרתה ולמעגלים נוספים.
27. בית הדין הארצי לעבודה הכיר במקרים חריגים של שימוש במכשיר התובענה הייצוגית במקום עבודה שיש בו הסכם קיבוצי אולם אישור התובענה יהא רק לאחר בדיקה מדוקדקת של התאמתה ועמידתה בכלל התנאים והמחסומים שהוכרו בחוק ובפסיקה, נטל ההוכחה מוטל על שכמו של הטוען לתחולת החריגים. המשיבה 2 הפנתה אל פסיקה בה הוחלט על ביטול אישורה של תובענה ייצוגית מנימוק שחלה "התעוררות מאוחרת" ואמתית של ארגון העובדים (פסק הדין של סגן הנשיאה כב' השופט ספיבק בת"צ 10778-07-11 קלינור שרותים לישראל בע"מ – סאולוב ילנה מיום 5.9.18), המבחן שנקבע בפסיקה הוא מבחן ההסדר הטוב ביותר לצורך מענה מלא לזכויות הנתבעות. לטענת משיבה 2, קבע בית המשפט העליון בבג"ץ מפעלי השמירה כי בעת בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית על בית הדין לבחון האם פעילות ארגון העובדים מבססת דרך אפקטיבית לאכיפת זכויות עובדים. פעילות זו אינה חייבת להיות אופטימלית ויש לקחת בחשבון מספר פרמטרים אשר פורטו בסעיף 60 לסיכומי המשיבה 2 שעניינם בתפקודו של הארגון. לאור האמור ולאור פעילות המשיבה 2 במבקשת, טענה כי יש לדחות את בקשת האישור ולסלקה על הסף. לחלופין ביקשה שנקבע כי בקשת האישור אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לפי סעיף 8(א)(2) לחוק התובענות הייצוגיות (פרק ה בסיכומי המשיבה 2); ההסתדרות לא הפרה את חובתה לייצוג הוגן וזאת בניגוד לטענת מר סלע שכן הוכח כי נציגת העובדים פעלה ופועלת לטובת זכויות העובדים והעדר ציון הפגישה במכתבי המענה אינם מהווים עדות לאי קיום הפגישה והטיפול שנעשה. המשיבה 2 סברה כי אין זה המקום לציין את פרטי הפגישה באותו השלב, שלא יופצו בקרב כלל