--- סוף עמוד 21 ---
אסמכתה על תשלום דמי נסיעות לעוזרו של מר סלע והמשיבה 2 תמכה בגרסתה, כארגון היציג.
מבחינת הדברים עולה כי למעשה מדובר בתשלום בגין זמן נסיעה וזאת למרות הפרשנות היצירתית אותה ניסה מר סלע להעניק לעילות תביעותיו.
זאת ועוד, עיון בהסכם הקיבוצי שנחתם בעניין המרכיבים ועוזריהם קובע במפורש מה הן "שעות העבודה" של עוזרים והמרכיבים כאשר דיווח על תחילת העבודה ייעשה בעת ההגעה אל ההרכבה אל הלקוח הראשון. דהיינו ההסכם הקיבוצי הסדיר את נושא שעות העבודה של המרכיבים ועוזריהם, בשים לב לכך כי ככלל, זמן נסיעה אינו בא בגדר זמן עבודה. הדברים האמורים נכונים כמובן גם לגבי העילה השנייה. כאשר שתי העילות קשורות למעשה האחת לשנייה. אך ברור הוא כי צדדים ליחסי עבודה יכולים להחליט אחרת, שבגין זמן הנסיעה או חלקו, ישולם שכר, אולם זאת יש להשאיר למו"מ ושיח בין המבקשת לבין ההסתדרות הלאומית, שנראה כי כבר החלו בכך.
גם אם היינו קובעים כי עניין לנו בזכויות קוגנטיות, גם אז מסקנתנו לא הייתה משתנה שכן קביעה זו היא אחד מהשיקולים שעלינו לשקול, בשים לב כי קבענו לעיל שעם פנייתו של מר סלע אל הארגון היציג, זה פעל וכבר בחודש 4/19 הזינו מרכיבים בדוחות הנוכחות שלהם "זמן נסיעה חריג". עוד בעניין הטיפול בפנייתו של מר סלע נפנה אל מכתבה של ב"כ הארגון היציג מיום 28.4.19 המלמד כי בעקבות פנייתה, פנה הוא אל הנציגות על מנת לבחון את פנייתו (סעיף 3 למכתב- נספח 6 לכתב התביעה). מר סלע בחר במסלול אחר.
40. בע"ע 14202-01-18 שקולניק - התעשייה האווירית (מיום 11.12.18), שאושר בפסק דין בג"ץ 742/19 שקולניק נ' בית הדין הארצי לעבודה (מיום 2.5.19, כב' השופטת דפנה ברק-ארז), הוצדק סילוקה על הסף של תובענה ייצוגית בעת התקיימות פרט 10(3) לחוק התובענות הייצוגיות זאת במקום עבודה מאורגן שיש בו ועד עובדים מתפקד וראו בהקשר זה גם ת"צ 364040-08-18 נאוה ויינריב נ' ש.ל.ה שירותי רפואה בע"מ (מיום 18.11.19).
41. על כן מסקנתנו שיש להורות על סילוק הבקשה לאישור על הסף.
42. על אף שהיה מקום לפסוק לחובת מר סלע הוצאות, החלטנו שלא לחייבו בהוצאות. לאור פנייתו אל איקאה ואל ההסתדרות הלאומית, החליטו הן לשנות נהלים והתקבלה החלטה לראות בכל נסיעה מעבר לשעה וחצי כזמן נסיעה חריג, כאשר כל מקרה יבחן בנסיבות העניין והדבר יביא לרווחה של כלל המרכיבים ועוזריהם. עם זאת לא מצאנו גם מקום לפסוק לזכות מר סלע הוצאות בגין פועלו שכן לא הכירו המבקשת והמשיבה 2 בטעות שנעשתה כפי שטען, אלא הובהר כי כל מקרה יבחן