123. האם עתרה לפסיקת מזונות בסך 1,600 ₪ לכל קטין (שהינם בגדר צרכים הכרחיים עפ''י עמ''ש 46291-01-16) וחיוב של 40% מדמי המדור והוצאות מדור ובנוסף מחציות מהוצאות החינוך והבריאות וכי החיוב יחל החל ממועד ההחלטה על המזונות הזמניים מיום 3.3.18.
--- סוף עמוד 16 ---
ב.2. טענות האב בתמצית
124. האב טען בכתב הגנתו כי לצדדים רכוש וכספים רבים משותפים (דירה משותפת, רכב משותף, כספים ממכירת בית וזכויות כספיות). לטענתו חיו ברמת חיים בינונית והשתכרו יחד סך כולל של 20,785 ₪ נטו לחודש כאשר הוא השתכר סך של 6,785 ₪ (כמפורט בדוח רווח והפסד) והאם הרוויחה סך של 14,000 ₪ נטו לערך.
125. בסיכומיו טען כי האם היא בעלת היכולת הפיננסית, כאשר שיעור השתכרותה כשכירה בלבד הגיע כדי 16,000 ₪.
126. ציין כי האם הסתירה את דפי חשבון הבנק שלה מכיוון שמהם ניתן ללמוד על יכולת כלכלית פיננסית לאורך השנים ושיעורי השתכרות נוספים מעיסוקים פרטים.
127. לטענתו העידה בחקירתה בתיק העיקול כי האב "מביא חלב ומעשן סמים לא היה לו כסף".
128. מפנה להעברות שבוצעו מחשבונה לחשבון האב, כראיה להשתכרות הנמוכה שלו.
129. לגרסתו, כושר השתכרותה של האם כפול משלו, ועל כן מרגע שהקטינים עברו את גיל 6 היא אינה זכאית כלל לדמי מזונות. והדבר נכון במיוחד לאור כך שהאב העמיד לקטינים בית נוסף כדי לשכנם בו עמו כמשמורן במשרה מלאה. לשיטתו חובה שהשיקול הענייני יהא מבחן שיעור הכנסות ההורים כדי למנוע עיוות וזאת אף טרם פסיקת משמורת משותפת. כך אין לאפשר מצב בו לקטינים יהיה ''בית עשיר'' ו-''בית-דל'' ומעצם העדיפות הכלכלית ייגרם ניכור הורי.
130. עותר כי האם תישא בתשלומים לטובת הילדים כדי ליצור שוויון בין הבתים, וכי הוא יהיה מחויב רק במחצית הוצאות החינוך והרפואה החריגות של הקטינים.
ב.3. דיון והכרעה לעניין תביעת המזונות
131. הצדדים בתיק הינם יהודים, משכך חל בעניינם הדין העברי. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959 קובע: "אדם חייו במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".
132. על פי הדין העברי ישנם מספר ''מעגלי חבות'' במזונות: מעגל מזונות החובה ומעגל מזונות הצדקה.
130. ביחס לקטינים בגילאי 6-15 נפסק בבית המשפט העליון, אשר דן בשאלת פרשנות הדין האישי ומידת חיוב האב במזונות ילדיו (בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15 פלוני נ' פלונית ואח' (פורסם בנבו, מיום 19.7.2017)) (להלן: "בע"מ 919/15") כי בגילאי 6-15 תחול על שני ההורים האחריות למזונות הילדים באופן שווה מדין צדקה, כאשר היקף החיוב ייקבע על בסיס יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה ובהתחשב בחלוקת זמני השהות של הקטינים ובהתחשב ביתר נסיבות העניין: "בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, בשים לב לנסיבות המקרה".