--- סוף עמוד 17 ---
131. לפי פסק הדין המנחה של כב' השופט שוחט בעקבות בע"מ 919/15, במהלך קביעת חיוב אב במזונות יש לבחון את הפרמטרים, כדלהלן:
"הערכת וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים שהורגלו הילדים ערב הפירוד (צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות וצרכים חריגים).
היכולות הכלכליות של הצדדים (לא רק הכנסותיהם הפנויות של ההורים אלא קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות העומדים לרשות ההורים לרבות שכר עבודה).
קביעת יחסיות ביכולת הכלכלית של ההורים זה מול זה.
חלוקת משמורת בפועל (שקלול הוצאות תלויות שהות ביחס היכולת הכלכלית של שני ההורים וקביעת גובה החיוב בהתאם)"
(עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. (פורסם בנבו, מיום 20.12.2017)).
130.יש לציין, כי ההלכה התקדימית שנקבעה בבע"מ 919/15 חלה גם במקרה בו המשמורת אינה משותפת וגם במקרים בהם ההתדיינות החלה קודם ניתן פסק הדין בבע"מ 919/15 (ראו: תלה"מ (ראשל"צ) 17237-01-17 ו.ג. נ' ש.ג. (פורסם בנבו, מיום 17.10.2017); תלה"מ (ת"א) 53712-11-16 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, מיום 23.10.2017) ותלה"מ (ראשל"צ) 7531-05-17 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, מיום 14.11.2017)).
131.בחובת מזונות "מדין צדקה", בדומה לחובת מזונות הכרחיים, ניתן לקחת בחשבון את הרכוש בבעלות כל אחד מההורים ואת סך המקורות הכלכליים. משעה שהחובה יוצרת שיעבוד על ממונו של ההורה ועל רכושו, ניתן לממשם לצורך פרנסת הילדים. וכדבריו של כבוד השופט רובינשטיין: "ראשית, רואה אני לנכון להדגיש את המובן מאליו, כי בעת קביעת גובה המזונות, השיקול המנחה הוא צרכי הילדים (ד"ר בנציון שרשבסקי, דיני משפחה (מה' 4, 1993), 379-381). לצד זאת, ישנה התחשבות ביכולת הכלכלית. בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בודאי לא משורת ה"נטו" במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מלים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות ... בכגון דא הדגש אינו בשאלה כמה משתכר האב או מהי משכורתו הפנויה, אלא כמה כספים יכול הוא להקצות לצרכי ילדיו".
132.כבוד השופט פוגלמן ציין כך בהלכת בע''מ 919/15 קבע כי:
"המשמורת הפיזית המשותפת, אם היא מקוימת לפי כלליה ודקדוקיה, יוצרת חלוקה שוויונית ממש של הנטל ההורי. במסגרתה נדרש כל אחד מן ההורים למלא את כל התפקידים ההוריים המתחייבים במחצית החודש שבה הילד שוהה עמו. אותו הורה – האב או האם לפי העניין – הוא שיסיע את הילד אל בית הספר, אל החוגים ואל החברים, והוא שיצא מוקדם ממקום עבודתו בימים הרלוונטיים כדי להתפנות לטיפול בילד. הוא יתקין את ארוחות הילד, יסייע בהכנת שיעורי הבית ויוודא כי הילד מתכונן