223. הצדדים גם הפגינו אכפתיות ודאגה אחד כלפי רעהו. בעדותו של מר א.א (אחיו של האב אשר העיד מטעם האם) (פרו' 12.1.20 ,עמ' 37): "ש. אז ט.א דואגת לו? ת. מאוד. ש. אתה אומר שט.א נסעה אתנו, אתה מתעכב שט.א נסעה אתכם? ת....ט.א לקחה את ג.א לרמב"ם ונסעתי עם הילדים...אני וט.א נסענו לשם עם ג.א, היא חכתה בחוץ ואני הכנסתי אותו כי הוא היה בסטרס...''. נראה כי דווקא ברגעי המשבר הקשים כאשר היה בהתקף פסיכוטי ובמצב נפשי רעוע האם עמדה לצדו ודאגה לו.
224. גם האם העידה כי דאגה לאב: ''..הוא אושפז ב-19.10, ..ושאתה רואה את הבן זוג שלך לא ישן לילה אחד אתה שואל שאלות בלילה השני אתה מפחד ובשלישי אתה מתייעץ..". והצהירה כי הצדדים הלכו למספר טיפולים זוגיים כדי לשקם את יחסיהם. הצדדים הפגינו אכפתיות ודאגה זה לזו ואף ניסו ככל יכולתם לשמר התא המשפחתי שבנו. אך כאמור ללא הצלחה.
225. העובדה כי בני הזוג לא נשאו אינה מעידה על כך שלא רצו לקשור האחד עם השני, אלא נעוצה בתפיסת עולמם, ראייתם את עצמם כזוג חילוני שלא נדרש לעגן את הקשר ביניהם בנישואין (סעיף 28 לכתב התביעה הרכושי).
226. לאור האמור, אני קובעת כי הצדדים עונים להגדרת "ידועים בציבור".
האם חלה הלכת השיתוף על הצדדים
227. הפסיקה קבעה כי גם אם יקבע כי בני הזוג נופלים לגדרה של הגדרת "ידועים בציבור", אין במערכת יחסיהם לכשעצמה ראייה לשיתוף קנייני בנכסים ואין להחיל באופן אוטומטי את ''חזקת השיתוף''. עוד נקבע כי נטל ההוכחה להוכחת כוונת שיתוף בנכסים השייכים לאחד מבני הזוג כבד יותר כאשר עסקינן בזוג ידועים בציבור (ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן, פורסם בנבו ביום 16.02.84).
228. במקרה של זוג אשר היה במערכת יחסים של "ידועים בציבור", נדרש התובע למעשה להוכיח את הקמתה של חזקת השיתוף, ואף לאחריה, דין השיתוף חל על נכסים ששימשו
--- סוף עמוד 32 ---
אותם בחיי היומיום או שנקנו במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של הצדדים, נדרשת כאמור ראייה נוספת שתעיד על כוונת שיתוף ספציפית. לאור זאת, עלינו לבחון את הקשר הזוגי הקונקרטי של הצדדים, לבדוק מהי אוטונומיית הרצון הפרטי של כל אחד מהם וביחד לגבי רכושם. על האב מוטל נטל כבד בהיות הצדדים ידועים בציבור, ועליו להוכיח הן את הלכת השיתוף והן את השיתוף הספציפי בנכסי האם שנרכשו בנפרד.
229. בע"א 4385/91 סלם נ' כרמי [פורסם בנבו ביום 6.5.97], נקבע כי ''התנאים לתחולתה של הילכת השיתוף בנכסים בין בני-זוג הם קיום אורח חיים תקין ביניהם ומאמץ משותף של שניהם ברכישת הנכסים או, למצער, בניהול משק הבית המשותף ובגידול הילדים. בהתקיים תנאים אלה עשויה הילכת השיתוף לחול גם על בני-זוג החיים יחדיו ללא נישואים. ''