"יש, אפוא, להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר הזוגי, בנסיבותיו ובכוונות המונחות בבסיסו, תוך בחינת האפשרויות שעמדו בפני בני הזוג למיסוד הקשר הזוגי מחד-גיסא ומידת האפשרות של כל אחד מבני הזוג לניתוק הקשר מאידך גיסא. יש ליתן משקל הנכבד לאוטונומית הרצון של בני הזוג בעיצוב הקשר הזוגי ביניהם ובקביעת ההסדר הרכושי החל על נכסיהם. זאת, בכפוף לעיקרון תום- הלב המחיל על המערכת ההסכמית – המפורשת או המשתמעת – בין בני הזוג ערכים של צדק, יושר, הגינות ושוויון'' (ראו: ש' ליפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה (תשס"ה) 159-157; כן ראו והשוו : רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני ואח', פ"ד נח(2) 213, בפסקאות 23-22.).
230. באשר לנכסים שנרכשו עובר למערכת היחסים בין הצדדים נקבע כי לא ניתן להחיל עליהם את חזקת השיתוף (ע"א 806/93 הדרי נ' הדרי פ"ד מח (3) 685).
231. בעניינינו יש לזכור כי המערכת הזוגית לא נמשכה מעבר למספר שנים, לצדדים היו חשבונות בנק נפרדים, ולא הייתה שקיפות כלכלית ביניהם, ולכן יש לבחון את אומד דעת הצדדים וכוונתם הספציפית לעניין הרכוש הרשום על שם כל אחד מהם בלבד.
ב.10. הדירה בקריית אתא
232. ביום 8.10.13 רכשה האם דירה ב********* בקריית אתא תמורת סך של 450,000 ₪ (נספח לט'). נקבע בהסכם (סעיפים 12-13) כי האם תשלם סך של 45,000 ₪ בהעברה בנקאית ולאחר מכן 90,000 ₪ נוספים ואת יתרת התמורה סך של 315,000 ₪ לבסוף. האם המציאה אסמכתא כי נטלה מחשבונה הלוואת משכנתא על סך של 315,000 ₪ (נספח מ'). בנוסף צרפה הסכם שכירות שנחתם בינה ובין שוכרת עבור דירה זו מחודש 11/2014 ועד לחודש 12/2015 על סך של 1,700 ₪ לחודש (נספח מא').
233. האם לא פרטה בכתב ההגנה מקורות מימון נוספים לדירה זו. בתצהירה הוסיפה כי היא שילמה מכספה האישי הוצאות עבור הרכישה: חשבוניות וקבלות עבור שמאי (430 ₪) עורכת דין (סך של 2,925 ₪), תיווך (15,000 ₪), מס רכישה (28,465 ₪) (נספח מב'). בנוסף הצהירה כי הדירה הושכרה על ידה וכאשר לא הושכרה היא נשאה בתשלומי המשכנתא בעצמה.
234. בעדותה הסבירה כי את ההון העצמי ששימש לרכישת הדירה חסכה בעיקר מעבודתה בביטחון לפני שהכירה את האב (עמ' 46 ש' 1-2), חלק מההון העצמי זה הלוואה (ש' 4).
--- סוף עמוד 33 ---
235. הדירה בקרית אתא נמכרה ביום 6.5.19 תמורת 555,000 ₪ (נספח מז').
236. לשיטת האב, הצדדים רכשו את הדירה בקריית אתא בזמן החיים המשותפים והיא שופצה על ידו, כאשר המשכנתא שולמה מהמאמץ המשותף של הצדדים. דמי השכירות כיסו את המשכנתא ובזמן שלא הושכרה הדירה היא שולמה מסל המימון המשפחתי. לדבריו, עיקרון השיתוף בנוגע לדירה זו נלמד מעדות האם כאשר נשאלה מאיפה היה לה 150,000 ₪ הון עצמי השיבה: ''הצגנו תלוש שלו מ"שחף ופרגולות" של 9,000 ₪...". וכן טענה כי נטלה הלוואה אך לא זכרה מהיכן. לגרסת האב, האם לא יכלה לחסוך מעבודתה כסטודנטית בביטחון, ותלוש המשכורת שלו שימש ללקיחת אשראי מהבנק. כמו כן מסתמך על טופס הרצאת הפרטים של האם בו ציינה כי לצדדים נכס בקריית אתא.