265. הסב הודה בחקירתו כי האם שילמה את החומרים לשיפוץ וכי העבודה בוצעה בחינם.
"ש. אתה מציין בסעיף 44 לתצהירך שאת וג.א שיפצתם, יש לך קבלה?
ת. עשיתי בחינם.
--- סוף עמוד 36 ---
ש. גם ברחוב הטורים, יש לי קבלה שט.א שילמה על חומרים?
ת. לגבי קרמיקה אני לא יודע לבחור. לקחתי את ט.א ג.א והילדים לחבר שלי והוא נתן להם הנחה מקסימלית של החומרים.
ש. מי שלם?
ת. ט.א. לגבי השיפוץ של חדר האמבטיה כאשר הביוב מפוצץ, צריך לפרק קירות, לבנות הכל מחדש, צנרת וחשמל. המרכיב של הקרמיקה זה שולי. הרוב זה עבודה וכל החומר האפור. אז היא שילמה את זה. לא טענתי שאני שילמתי כל היתר שילמתי כולל העבודה בחינם.
ש. מה זה כל היתר?
ת. העבודה בחינם. הצנרת זה מהסטוק שיש לי בבית. החשמל גם".
(עמ' 6 ש' 23-33).
266. האב הודה כי השיפוץ נערך ללא תמורה וכך נהג לעשות שיפוצים לחברים נוספים בחינם (עמ' 30 ש' 3-6). האב אישר שאין בידיו קבלות לשיפוץ "אין לי את הקבלות מדובר על הרבה שנים".
267. עוד העיד כי השיפוץ נעשה לאורך כל התקופה "מהיום שנכנסו עשינו שיפוצים תוך כדי" (עמ' 29 ש' 19-20).
268. ביחס לבני-זוג ידועים בציבור, הקמתה של חזקת שיתוף - שלא הובאו ראיות לסתירתה - עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני-הזוג בחייהם היומיומיים, או שנרכשו על-ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של מי מהם, ולוא גם כאלה שנצברו על-ידיו בתקופת החיים המשותפים, תידרש ראיה נוספת כלשהי, שתעיד (לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס המסוים (או בכלל נכסיו) של בן-הזוג". (הלכת סלם נ' כרמי לעיל בעמ' 349-350).
269. בנסיבות המפורטות היות והדירה נרכשה לפני ההיכרות בין הצדדים, האב לא השתתף בתשלומי המשכנתא, חומרי הגלם לשיפוץ שולמו בידי האם בעוד העבודה נעשתה בחינם על יד האב והסב, שעה שבאותה עת התגוררו הצדדים בדירה תקופה קצרה, מעבר לכך שלא הוכח כי בוצע שיפוץ "מהותי", או אפילו "מסיבי", שהאב יכול להצביע עליו ואשר בגינו, ניתן יהיה לקבוע כי הדירה היא רכוש משותף או "נטמעה" ברכוש כזה.
270. כך גם לא הוכח כי לאם הייתה כוונה לשתף את הצד השני בזכויות בדירה.
271. הטעם לכל זה הוא שבני זוג מנהלים את נכסיהם כשותפים שאינם מקפידים זה על זה בכל הנוגע לשימוש בנכסיהם, עד כדי האפשרות להשתמש בנכס כבעלים גמורים, אף שהנכסים נשארים בבעלותו הקניינית של מי שהביאם. כוונת שיתוף מליאה אכן קיימת בין בני זוג, אבל בדרך כלל היא אינה כוונה קניינית אלא כוונה שימושית, וככל שותפים אחרים שיש להם נכסים בבעלות פרטית של מי מהם ומאפשרים את השימוש המלא באופן הדדי.