283. הסב טען כי הליווי נכפה עליו ועל רעייתו על ידי האם, כך שהיה נוסע קילומטרים רבים רק כדי ללוות את בנו, ולכן והאם גרמה להשחתת זמנו, ממונו ושלוותו ימים רבים, שבתות וחגים. עוד מלין על כך שהאם עשתה הכל כדי לצמצם את זמני השהות ולהכביד עליו והכל בחוסר תום לב. לדבריו פגעה האם בזכויותיו כסב וזאת לצד עלויות כספיות, טרדה, טרחה ועוגמת נפש. לטענתו האם ניצלה את המשבר הנפשי החולף של בנו כדי להתעשר וגררה את הסבים לתוככי הסכסוך. האם ירדה לחייו ולחיי בנו ועשתה הכל על מנת להתיש ולאיין הקשר בין הנכדים לבינם.
284. ואכן, לבסוף, התברר כי אין כל אמת בטענות המסוכנות להן טענה האם, וכי היא רק ניסתה להערים מכשולי סרק על קיום ההסדרים.
285. הסב העריך את הפסדי הכנסותיו בסך של 9,000 ₪ לחודש המהווים מחצית הכנסותיו מעיסוקיו. הסב המציא אישור רו"ח על הכנסותיו בין התאריכים 1.1.18-31.8.18.
286. הסב עתר לחיוב האם בסך של 85,000 ₪ עבור הפסדי הזמן, טרחה, טרדה, הוצאות ועוגמת נפש.
טענות האם
287. האם טענה בכתב הגנתה כי מטרת התביעה היא להתישה וליטול כספה. עוד טענה כי התביעה הוגשה תוך פגיעה בפרטיותה וכי הוצגו מסמכים אשר חל עליהם איסור פרסום.
288. לשיטתה כתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיה אלא נוגע בעיקר להתנהלותה כלפי האב, וכי תלונתו של הסב היא כלפי בית המשפט עצמו שאישר דרישתה לפיקוח.
289. לגישתה הסב הודה כי הסכים ללוות את בנו להסדרי הראייה. האם צטטה מדברי ב"כ בדיון בבית המשפט המחוזי אשר אמר: ''ההורים שלו מסכימים, זה נטל עליהם אבל הם מסכימים..." ולא התנה זאת בתשלום כלשהו, ולראייה הסב צרף לתביעתו את "הסכם ההתחייבות'' עליו חתם. האם טענה כי הסב שימש כשלוח בנו, וכי מעולם לא דרשה שדווקא הסב הוא שישמש כמלווה. האם ציינה כי הסבתא מצויה בפנסיה וכי היא יכלה ללוות את בנה ולאו דווקא הסב, והיא לא עשתה זאת מתוך מטרה מכוונת להגיש התביעה דנן.
--- סוף עמוד 41 ---
290. כך גם, הסב התנדב מרצונו החופשי ללוות את בנו ללא שהתבקש באופן ספציפי ועשה כן כדי לפגוש את נכדיו. לגרסתה עד היום הסב ממשיך ללוות את בנו על אף שהוסר הפיקוח. האם הכחישה את טענות הסב כי אמה חולה בסכיזופרניה וציינה כי אלו הכפשות חסרות בסיס.
291. עוד לדבריה, האישור של רו"ח שצורף על ידי הסב אינו מציין הפסדי השתכרות וכי המסמך המצורף לא ברור ולא מהווה אישור לדבר.
292. האם ביקשה לדחות התביעה כנגדה.