36. לגרסתה בניגוד לטענת האב כמי שמבקש לכאורה להרחיב את הסדרי השהות, הוא לא טרח ליתן תגובה לתסקיר הנוסף, שניתן ביום 18.12.18 בהתאם להחלטה מיום 4.1.19 אלא הגדיל עשות והתנער מטיפול בקטינים, מהסדרי השהות בחגים, מתשלום מזונותיהם ומתיאום ההורי שנקבע ומשכך יש לראותו כמי שזנח את בקשתו.
37. כך גם כשהתבקש לקחת את הקטינים במועדים ובחופשות משעות הבוקר המוקדמות התחמק בפועל מכך תוך שימוש בתואנות שווא כלפי האם. אף בתקופת הקורונה בזמן שהקטינים ללא מסגרות חינוך הוא מגיע לקחתם רק בשעות אחר הצהרים שנקבעו ולא משעות הבוקר.
38. יוצא אפוא שיש הבדל בין טענותיו של האב למשמורת משותפת לבין הרצון והיכולת האמיתית שלו לקחת חלק בחיי הקטינים כאשר בפועל הוא לא עושה כן.
39. לטענתה על פי הקריטריונים שנקבעו בפסיקה – היותה ההורה הדומיננטי בחיי הקטינים וזו המעניקה טיפול הולם ודאגה לצרכי הקטינים ומנגד העדר תקשורת ושיתוף פעולה בין הורים והעדר אחריות הורית מינמאלית לקטינים מצידו של האב, מצדיקים מבחינת טובת הקטינים קביעתה כהורה משמורן עליהם תוך קביעת זמני שהות עימו כפי שמתקיימים כיום.
40. עוד עותרת לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הקטינים ולחילופין להעמיד את ביטולו באופן קבוע בכפוף לפהקדת ערבות ע"ס של 25,000 ש"ח כפי שנקבע בהחלטת בית משפט מיום 5.7.19.
א.3. דיון והכרעה לעניין תביעות המשמורת והסדרי השהות
41. סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן: "חוק הכשרות והאפוטרופסות") קובע כי:
"לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית-המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".
42. השיקול הבלעדי המנחה את בית המשפט בדונו בסוגית משמורת הילדים הינו עיקרון "טובת הקטין" שהינו העיקר ומפניו ייסוגו כל השיקולים האחרים. (לעניין זה ראה דנ"א 7015/94 היועמ"ש נ' פלונית, פ"ד נ(1) 48; ו- 27/06 פלוני נ' פלונית, מיום 01.05.2006 פורסם במאגרים).
43. המחוקק נמנע מלקבוע קריטריונים מנחים שיגדירו את היסודות להבניית שיקול הדעת של בית משפט בבואו להכריע בסכסוכי משמורת, והשאיר לבית המשפט שיקול דעת רחב בדרך אל הכרעתו.
44. בפסיקה הותוו שיקולים שונים, בהם עשוי בית המשפט להתחשב בבואו לקבוע את טובת הקטין.