26. האב הפנה לחקירתה של האם בתיק ה"ט מיום 9.11.17 לאחר ששוחרר מבית החולים, אשר לדידו מצביע על ידיעתה ומודעותה למסוגלותו ואחריותו המוכחות של האב כהורה וכאב מעולה שם טענה כי החלוקה ביניהם לאורך רוב החיים הייתה "חלוקה שווה של 50:50" וכן "ג.א הוא יודע לטפל בילדים ולא הייתה לי שום טענה כלפיו לפני רצף האירועים...".
27. עוד מפנה לחוות דעת הרווחה שקבעו זה מזמן כי יש להרחיב את הקשר ולהוסיף ימי לינה וציינו פעם אחר פעם את התנגדות האם וההכבדה שהיא נוקטת.
28. האב טען כי אין ליתן משקל לעדות אחיו א.א, שסיפר על שימושו באלכוהול ועל כך ששמע מהאם כי הילדים חוזרים מהאב כועסים, הואיל ואחיו ניתק עצמו ממנו וממשפחתו ואינו טורח לציין את השימוש שהוא עצמו עושה בגראס ובאלכוהול ובשל כך הוא מבצע עבודות שירות.
29. עוד טען כי האם בחקירתה הנגדית זנחה את טענות המסוכנות וסתרה את עצמה לעניין יכולתו לטפל בקטינים. בנוסף, לא הציגה בדל של ראיה להפריך את חוות דעות המקצועיות של הרווחה והמומחים שברפואה ולבסס חוסר מסוגלות הורית של האב.
30. האב עותר בסיכומיו לקביעת הורות משותפת בחלוקת זמן שיוויונית בשל היותו הורה במשרה מלאה כל השנים וכמי שהיה ממונה על גידול הקטינים עד למועד הגשת בקשת הפירוד.
מבקש לחייב בהוצאות משפט ושכ"ט מומחים והוצאות פיצוי ראוי.
א.2. טענות האם בתמצית
31. האם עתרה בתביעה למשמורת בלעדית על הקטינים.
32. לטענת האם משך כל החיים המשותפים נהג האב לסבול מהתפרצויות זעם, העדר שליטה עצמית, תפיסת מציאות מעוותת, חשדנות ונטייה להתמכרות. האם צרפה דוגמא מחוקים והוראות שהיה האב פוקד בבית. נטען על ידה כי בעת התפרצויות היה נוהג האב לקלל ולאיים עליה ועל הקטינים וצורפו על ידה תמלולי שיחה כראייה. כן הציגה הודעה כי הוא ''מפחד לא להיות אבא טוב לילדים''.
33. לטענתה בראשית ההליכים ולאור מצבו הנפשי הרעוע של האב כמי שאובחן כסובל מפסיכוזה חריפה חששה כי הוא יפגע בקטינים ו/או בה באמצעותם.
34. לפיכך עתרה בבקשה לקביעת זמני שהות בפיקוח צד ג' לצד מינוי מומחים רפואיים לבחינת מצבו הנפשי, ומשלאור האמור בהם נקבע כי חלף המצב הפסיכוטי ואין הוא מסוכן לילדיו החל האב לפגוש את הקטינים בהסדרי ראייה מסודרים.
--- סוף עמוד 6 ---
35. בכתבי הטענות טענה האם כי היא סירבה בתוקף לקיום הסדרי ראייה ללא פיקוח אך בלית ברירה ונוכח הנחיות העו'ס נאלצה לשתף פעולה עם ההסדרים שנקבעו.