וגם בהמשך העיד,
ש. מכיוון שאין בינינו מחלוקת שכנגד 3,150,000 ₪ הוא זכאי לקבל 7 אחוז ממניות לוז ומכיוון שסעיף 2 אומר שהרישום יהיה תוך חודש ממועד חתימת ההסכם, אז תסביר או שיש טעות בחוזה או שהוא היה צריך להירשם עד ליום 4 או 5 במרץ 2016 כבעל 7 אחוז ממניות לוז?
ת. היות ועו"ד שייצג אותנו שהכין את החוזה, שטיפל בכל, שהיה אמור לטפל גם בזה זה היה עו"ד שלו אז היה ברור לי שזה היה צריך להיות אחריות שלו, זה העו"ד היחידי שטיפל בהסכם הזה. ראיתי בעורך דין שלו אחראי לטיפול של הרישום וזה גם אף פעם לא הפריע לאשר והוא לא לחץ על זה. אחרי ששמחנו אתמול לשמוע שאשר אמר שנסגר כל התיק שלו פה בארץ ושחררו לו את הכל והחזירו לו את הכל, מבחינתי אין לי שום מניעה לקחת אליי את האחריות ולרשום אותו ברמה המהירה ביותר כבעל מניות בחברת לוז, כפי שסוכם. (עמ' 34 שו' 10-1)
אם כן, אין חולק כי הרישום לא בוצע ולגרסת לוי מדובר ב"צעד טכני" או ב"פרט שולי וטכני" (עמ' 24 שו' 16, 25 בהתאמה). לוי "מזגזג" בין הסיבות לאי-הרישום: פעם המניעה נעוצה בהתנהלות עורך דינו של אבידן ופעם בהיעדר אישור מטעם נאות קדומים. במהלך עדותו נשאל לוי שאלה ישירה על ידי בית המשפט וענה כי חתימת החוזה היתה מותנית, כאמור בהסכם העקרונות:
"לביהמ"ש - ככל שאני הבנתי הוא שילם עד היום 3,150,000 ₪ והוא לא ניצל את האופציה, בסעיף 2 סיפא להסכם נספח א' או נספח ז' כתוב שהוא צריך להירשם אצל רשם החברות בתוך 30 יום מהמועד האמור, דהיינו, 30 יום מיום 15.7.16. נוכח העובדה שהכספים שולמו והתאריך עבר מדוע התובע עדיין לא רשום ברשם החברות, אני משיב – כמו שציינתי החוזה נחתם עם אשר היה מותנה באישור של נאות קדומים, הכנסת בעל מניות, זה כתוב בהסכם עקרונות. מפנה לסעיף 5 להסכם עם אשר, מצטט."(עמ' 23 שו' 36-35; עמ' 24 שו' 4-1)
לוי לא השיב כאן, כי אין זה מתפקידו או מתפקיד KTH לטפל ברישום המניות.
בהמשך העיד: "המחויבות שלי עם אשר כדי להעביר לו את המניות היתה לאשר אותו מול נאות קדומים, שמאשרים את אשר כבעל מניות בחברה" (עמ' 24 שו' 9-7).
בה בעת, טוען לוי, כי מבחינתו מאותו רגע שאישרו את אבידן (17.3.16, ובטעות נרשם 13.7) הוא ראה בו "כבעל מניות ושותף לכל דבר" (עמ' 24 שו' 15-14). אם כך לא ברור מדוע לא נרשמו המניות ע"ש התובעת. העובדה שלוי ראה בתובעת שותפה ובעלת מניות לא מעלה ולא מורידה, שכן כנגד הסכום הנכבד ששולם – למעלה משלושה מיליון ₪ הייתה התובעת זכאית להירשם כבעלת מניות.
בהמשך, שינה לוי טעמו וטען כי המניות לא נרשמו מאחר שנאות קדומים לא אישרו את ההסכם עם התובעת ובלשונו:
"במצב הנוכחי אם אנו רואים שיש לנו מישהו שנעצר בפרשיות בינלאומיות אנו לא מוכנים שתעביר לו את המניות" (עמ' 24 שו' 34-32).