מבין עילות התביעה הנטענות ניתן לומר כי רק אחת עשויה לעורר שאלה רצינית שיש לדון בה, וזו טענתה של פסיפיק להתעשרות החברות הזרות על חשבונה. תיאורטית, אם יוכח כי תשלומים בהם חייבה פסיפיק את סורפול ושאותם השיבה לה במסגרת הסכם הפשרה, הם תשלומים שאותם היו אמורות לשלם החברות הטורקיות לחברת השילוח הטורקית, הרי שלא ניתן לשלול אפשרות כי פסיפיק תוכל לטעון לעילת תביעה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. יצוין כי עדיין היתה נשאלת השאלה מהי עילת התביעה כנגד הנתבעת 1. כמו כן, עדיין היתה נשאלת השאלה אם ניתן לדון בעילה מעין זו מבלי לצרף כצד לתביעה את חברת השילוח הטורקית, שלטענת החברות הטורקיות קיבלה לידיה את מלוא התשלומים. איני מוצא לנכון להרחיב בנוגע לסוגיה זו, נוכח הקביעה לפיה לא מתקיימת בעניינו עילת המצאה וכן משום שסבורני כי לא הוכח שבית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתביעה.
14. התנאי השלישי למתן היתר המצאה מחוץ לתחום הוא לשכנע כי בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתביעה. פסיפיק טוענת כי בעידן המודרני נוכח אמצעי התקשורת והתחבורה המתקדמים ירד קרנה של דוקטרינת הפורום הבלתי נאות. אך אין משמעות הדבר כי אבד עליה הכלח (ר' תקנה 168 לתקנות החדשות). ככל שישנה התפתחות בפסיקה הרי שהיא מתמקדת בעיקר בתביעות צרכניות בקשר עם שירותים המוצעים ברשת האינטרנט. הפסיקה עודנה קובעת כי כאשר בית המשפט בישראל מבקש להחיל את סמכותו על נתבע שאינו נמצא בישראל יש לתת מקום ראוי לטענות בדבר פורום בלתי נאות וכי הנטל להוכיח את נאותות הפורום מוטל גם הוא, כמו באשר לשני התנאים הראשונים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום, על התובע [ר' לדוגמא: ע"א 3908/08 תיקו בע"מ נ' FOREM BAGCO INC. (26.8.2010)].
המבחן הראשון הוא כאמור מבחן מירב הזיקות, לפיו יש לבחון מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי למחלוקת בין הצדדים. בענייננו ניתן לומר שהזיקות לפורום הישראלי הן אלו: מדובר בחברות זרות שעוסקות בסחר בינלאומי בסחורות הנשלחות בין היתר לישראל
--- סוף עמוד 13 ---
במסגרתו סיפקו מוצרים לחברה ישראלית (סורפול); פסיפיק היא זו שטיפלה מטעם סורפול בישראל בנושא ההובלה; לכאורה היה שיתוף פעולה בין חברת השילוח הטורקית לפסיפיק; התשלום בו נשאה פסיפיק כלפי סורפול, ואשר עומד במרכז התביעה, שולם בישראל.
לעומת זאת, אלו הן הזיקות לפורום הטורקי: החברות הטורקיות שסיפקו בפועל את השמרים נמצאות בטורקיה; חברת השילוח מולה פעלו החברות הטורקיות ושאיתה התקשרו היא חברת השילוח הטורקית אשר מצויה ופועלת בטורקיה; שטרי המטען הוצאו על ידי חברת השילוח הטורקית לחברות הטורקיות בטורקיה; דמי השילוח - שהם המקור של כל חיוב כספי בחסר או ביתר, ומקור ההתדיינות - שולמו על ידי החברות הטורקיות, לחברה טורקית, בטורקיה.