מעבר לנדרש אציין כי אף אם היתה תחולה לעילת ההמצאה הקבועה בתקנה 500(7א) גם כאשר עילת התביעה אינה נזיקית, הרי שלא הוכחו התנאים להחלתה בנסיבות העניין. אחד התנאים המנויים בתקנת המשנה הינו שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק יגרם בישראל [דרישה זהה מופיעה כיום בהוראת תקנה 166(5) לתקנות החדשות, שהיא ההוראה המקבילה לתקנה הנ"ל]. החברות הטורקיות אכן עוסקות בסחר בינלאומי, ואם הנזק היה קשור לסחורה שהן מספקות (שמרים לחים) ניתן היה לומר כי הן יכולות היו לצפות שנזק מהסחורה שהן מספקות לישראל, ייגרם בישראל. ברם, לא כך הדבר בענייננו. לחברות הטורקיות התקשרות עם חברת השילוח הטורקית. בנסיבות אלו, לא ניתן לומר שהחברות הטורקיות היו צריכות לצפות ש"נזק" כתוצאה מתשלום חסר (לפי הנטען) של דמי הובלה ששולמו על ידן בטורקיה לחברת השילוח הטורקית, ייגרם בישראל.
נוכח כל האמור, אין תחולה לעילת ההמצאה הקבועה בתקנה 500(7א) לתקנות.
12. משלא הוכחה אף אחת מעילות ההמצאה הנטענות, ולו גם ברמת ההוכחה הנמוכה של תביעה הראויה לטיעון, מתייתר למעשה הצורך לדון בשני התנאים הנוספים להתיר המצאה מחוץ לתחום ויש להורות על ביטול ההיתר. למרות זאת, ולמען הסר ספק, אדון בקצרה בשני תנאים נוספים אלו.
13. התנאי השני להתיר המצאה מחוץ לתחום הוא כאמור קיומה של עילת תביעה טובה, כאשר רמת ההוכחה הנדרשת הינה נמוכה ודי להראות כי קיימת שאלה רצינית שיש לדון בה.
כתב התביעה של פסיפיק הוא אשר תוחם את 'גבולות הגזרה' בכל הנוגע לעילת התביעה. בפסקה 42 לכתב התביעה מפרטת פסיפיק את עילות התביעה הנטענות על ידה. חלקן נטולות בסיס על פניהן. כך למשל הטענה לקיומה של המחאת זכות הנובעת באופן מפורש או מכללא מכתב הסילוק במסגרת הסכם הפשרה בינה לבין סורפול. אך ברור כי הסכם פשרה זה, כשלעצמו, אינו מכיל המחאת זכות תביעה כלפי החברות הזרות. על מנת שסורפול תמחה לפסיפיק זכות תביעה כלפי החברות הזרות, צריכה להיות לזו הראשונה זכות תביעה להמחות. לא נטען וממילא לא הוכח שלסורפול היתה זכות תביעה כזו. ככל שהיתה לה כזו,
--- סוף עמוד 12 ---
לא נטען ולא הוכח כי היא התכוונה להמחותה לפסיפיק בהסכם הפשרה. נראה כי אין מנוס מלומר גם את הברור מאליו; כי הסעיף בהסכם הפשרה בתביעת סורפול בו נאמר כי אין בהסכם כדי למנוע מפסיפיק להגיש כל תביעה שהיא נגד כל צד ג' שהוא, אינו מהווה המחאת זכות.
בנוסף, כפי שכבר הובהר לעיל, פסיפיק לא הוכיחה ולו בראשית ראיה שיש לה עילה חוזית כלשהי כלפי החברות הזרות שכן אין חולק כי אין לה התקשרות חוזית עימן וכי ההתקשרות של החברות הטורקיות בכל מה שקשור להובלה הימית היתה עם חברת השילוח הטורקית.