במקרה לפני, הנני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לעת עתה לכיוון הבנק וזאת, הואיל והנזק האפשרי לבנק אינו רק נזק כספי. כך וראשית, יש ממש בטענת הבנק ולפיה הודעה בדבר הפסקת הפעילות המשותפת יכולה לגרום לבנק לנזקי מוניטין. לעניין זה אציין כי לא נעלמה מעיני טענת המשיבים ולפיה ככל שאמנם חשש הבנק מנזקי מוניטין הרי ששומה היה עליו להמנע מפרסום כתבה בדבר ההליכים המשפטיים. אלא, שבהינתן שהכתבה נשוא טיעון זה לא הוצגה בפני – הרי שאינני יכולה לקבוע האם אמנם יש בכתבה כאמור בכדי לגרום לנזקי מוניטין כטענת המשיבים או בכדי לצמצם נזקים כאמור כטענת הבנק. נוסף על כך כפי שטען הבנק יכול שהפסקת ההתקשרות עם הבנק מחד והתקשרות עם בנק הפועלים מאידך, יהא בהן בכדי לפגוע בתחרותיות בענף הבנקאות וזאת, במיוחד בשים לב לכך שהבנק הוא בנק הקטן מבנק הפועלים. זאת ועוד, יש אף ממש בטענת הבנק ולפיה הוא עלול לאבד חלק מלקוחותיו הקשורים למועדון המשיבה וכן כי תפגע יכולתו לגייס לקוחות מתחום ההייטק בתקופה הקרובה. אשר לנזקים האפשריים למשיבה – הרי שמשנשללו לעת עתה טענותיה של המשיבה בדבר משבר אמון, אינני סבורה כי ימצא למשיבה נזק אשר אינו בר פיצוי כספי ככל שימשך ההסכם. הנני סבורה כי תימוכין לקביעתי זו ניתן למצוא בעדותו של דגן, מיום 25/10/20 בעמוד 111 שורות 1-4 ולפיה המשיבה הסכימה לקיים את ההסכם: "מתוך שמרנות מה גם שמבחינה כלכלית זה לא פגע בנו אלא ההפיך."
--- סוף עמוד 19 ---
יחד עם זאת, הנני סבורה כי נטייתו של מאזן הנוחות לכיוון הבנק נכונה לשלב זה ואולם, בחלוף הזמן יחול גם שינוי בנטיית מאזן הנוחות. כך, הנני סבורה כי חלקם הארי של הנזקים לבנק נובע מכך שביטול ההסכם בהתראה קצרה אינו מאפשר לבנק היערכות עם גורם פרסומי חלופי בתחום ההייטק. אלא, שהנני סבורה כי חלק ניכר מהנזקים להם טוען הבנק יכול שיתאיין או למצער יצטמצם, ככל שתינתן לבנק השהות להתקשר עם גורמים חלופיים. לאור האמור, הנני סבורה כי באיזון הנכון שהות בת שנה להיערכות הבנק היא בגדר פרק זמן סביר וכי בחלוף פרק זמן זה לא יטה עוד מאזן הנוחות לכיוון הבנק.
בהתאמה לאמור, הנני קובעת כי הסעדים הזמניים יעמדו בתוקפם לפרק זמן של שנה ממועד מסירת הודעת הפסקת ההתקשרות קרי עד ליום 24/8/21 או עד להכרעה בהליך העיקרי – לפי המוקדם.
שיקולי יושר:
32. כפי שכבר צוין לעיל, בהינתן שהסעד של צו מניעה זמני הוא סעד מן היושר, הרי שרלוונטיים במסגרת שיקולי בית המשפט, גם שיקולי יושר ובכלל זה תום לב וניקיון כפיים וכלשון תקנה 362(ב)(1) "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין". בכלל כך בוחן בית המשפט האם המבקש בא לבית המשפט נקי כפיים או שמא העלים עובדות חשובות בניסיון לקבל את הצו הזמני (ראה: רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות יצור ושווק ארוחות מוכנות (1984) בע"מ ואח', פ"ד מז(5) 165). עוד בודק בית המשפט האם המבקש השתהה ללא סיבה ראויה בטרם הגיש את הבקשה, שהרי בעצם השיהוי יש כדי לסתור את הטענה שהסעד הזמני חיוני ונתינתו אינה סובלת דיחוי (ראה: רע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א-יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ ואח', פ"ד מז(1) 45).