"דין הבקשה להידחות, אך שלא מטעמיו של בית משפט קמא. ההסכם בו עסקינן הינו חוזה מסחרי הדן בהפצתם ובשיווקם של טובין מתוצרת המשיבה 3 על ידי המבקשות. ספק אם מתקיים בו אותו מימד אישי היכול להכניס את המקרה שבפנינו לגדר סעיף 3(2) לחוק התרופות. זאת, במיוחד לאור הפרשנות המצמצמת שיש ליתן לחריגים לסעד האכיפה, בהיותו הסעד הראשון במעלה שמקנים דיני החוזים בישראל בגין הפרת חוזה (לעניין מרכזיותו של סעד האכיפה, ראו סעיף 3 רישא לחוק התרופות; ע"א 846/75 עוניסון - חברה לבניין בע"מ נ' דויטש, פ"ד ל(2) 398, 406-405; ע"א 48/81 פומרנץ נ' ק.ד.ש בניין והשקעות בע"מ, פ"ד לח(2) 813, 817). אכן, ביצועו היעיל של ההסכם מצריך מידה מסוימת של יחסי אמון בין הצדדים לו, אך אין בעובדה זו כשלעצמה בכדי לשלול מדעיקרא כל אפשרות לאכיפתו."
וכן, נקבע ברע"א 4801/06 Cardo Systems Inc נ' Suganet Technologies International 2001 (30.07.2006):
"טענתה של קרדו, לפיה אין לאכוף את ההסכם בהיותו הסכם הפצה המחייב יחסי אמון בין הצדדים לו, אינה משכנעת בנסיבות העניין. עצם העובדה שביצועו של
--- סוף עמוד 18 ---
ההסכם מחייב מידה מסוימת של אמון בין הצדדים אין די בה כדי לשלול אפשרות של אכיפתו."
30. הנה כי כן ריכוז האמור מלמד לדידי כי הבנק הציג ראיות מספקות, לשלב זה של ההליך באשר לסיכויי תביעתו ומשכך, הנני סבורה כי הרים את הנטל הנדרש לשלב זה של הדיון על מנת לעמוד בתנאי הראשון למתן סעד זמני.
מאזן הנוחות;
31. משעמד הבנק בתנאי הראשון, אפנה לבחינת התנאי השני – קרי מאזן הנוחות. בחינת קיומו של התנאי הנוגע למאזן הנוחות, היא בעיקרה מעשה של איזון אינטרסים ומטרתה לבחון האם הנזק שייגרם למבקש הסעד הזמני אם לא יינתן הסעד, גדול מן הנזק שייגרם לצד שכנגד (ראו: א. וינוגרד צווי מניעה חלק כללי בעמוד 148; ע"א 342/83 ג' גלוזמן נ' א' גלוזמן, פ"ד לה (2) 645; רע"א 5095/93 ארבן בע"מ נ' א.ג.ר שותפות לבניין בע"מ, פ"ד מט (1) 730; ת"א (מחוזי חי') 1735-03-11 עוליגלי יזמים בע"מ נ' לב המפרץ בע"מ (30/3/11)). בבחינת מאזן הנוחות כרוכה גם השאלה "אם ניתן לפצות את התובע בכסף מקום שלא יינתן לו הסעד הזמני, ומנגד – מהו הנזק שהסעד הזמני עלול לגרום לנתבע, אם תידחה התביעה" (ראו א' גורן סדר דין אזרחי בעמודים 507-508 והאסמכתאות שם; זוסמן בעמודים 579-580; רע"א 2739/98 HABBOUB BROS.CO נ' NIKE INTERNATIONAL, פ"ד נד (1) 614).