הבנק מנגד טוען ראשית, כאמור לעיל, כי כלל טענותיה של המשיבה נוצרו יש מאין ובחוסר תום לב, רק משהתחוור לה כי אינה יכולה להפסיק את ההתקשרות בין הצדדים בהודעה מידי שנה ומשגמלה בליבה של המשיבה ההחלטה להפסיק את ההתקשרות לאור העדיפות בהתקשרותה עם בנק הפועלים. עוד נטען כי גם ככל שההסכם עם בנק הפועלים אינו מחייב את המשיבה לבלעדיות (הגם שכך טען מנכ"ל המשיבה בשיחות עם נציגות הבנק) הרי שממילא המשיבה מעדיפה להפסיק את עבודתה עם הבנק הואיל ובנסיבות בהן
--- סוף עמוד 10 ---
תעבוד רק עם בנק הפועלים התמורה לה תזכה במסגרתה מוקנית לה עמלה על כל לקוח- תגדל. לגופם של דברים נטען כי אין ולא היה משבר אמון ביחסי הצדדים ובכל מקרה בוודאי שלא הופר האמון של המשיבה בנציגי הבנק. זאת ראשית הואיל והבנק לא הציג בפני המשיבה כל מצג בדבר חוסר שביעות רצון אלא שאמירותיה של שרית דור כלפי נציגי המשיבה לא חרגו מאמירות של צד המנסה להמריץ את משנהו לפעול להצלחת הפעילות. יתרה מכך, נטען כי המשיבה פעלה כפי שפעלה מתוך אינטרס להצלחת הפעילות, איש לא שם אקדח על רקתה וממילא כל הפעילות הנוספת – ככל שהייתה – מומנה על ידי הבנק.
עוד נטען כי אין ממש בטענת המשיבה- המהווה בסיס לטענתה בדבר משבר האמון – ולפיה הבנק הסכים להשוואת התמורה החוזית לזו המשולמת על ידי בנק הפועלים. בהקשר זה מפנה המשיבה לעדויות העדות מטעמה, כמו גם לתכתובת בין הצדדים ממנה עולה כי המשיבה כלל לא העבירה לבנק את הצעתו של בנק הפועלים ומשכך, קל וחומר שנציגות הבנק לא יכלו להעביר לאישור הגורמים המוסמכים בבנק את השוואת התמורה החוזית שאת פרטיה לא ידעו. זאת ועוד, הבנק טוען כי ראייה לכך שלא היה כל משבר אמון ניתן למצוא, בשיחות בין נציגות הבנק לבין דגן מתאריכים 15/12/19 ו – 14/1/20 מהן עולה ברורות כי חילופי הדברים בין הצדדים הם על מי מנוחות ואין בהם כל תיעוד למשבר אמון ביחסי הצדדים. נוסף על כך נטען כי ממילא וגם ככל שהיה משבר אמון, הרי שאין בכך בכדי לאיין זכותו של הבנק לאכיפת ההסכם – שהוא הסכם לאספקת שירותים, אשר בהתאם לדין אכיפתו היא הסעד הראשון במעלה.
בשים לב לטענות הצדדים כפי שפורטו – טוען הבנק מצדו האחד של המתרס כי סיכויי התביעה גבוהים ואילו המשיבה, מצדו האחר של המתרס- טוענת כי סיכויי התביעה נמוכים.
18. בכל הנוגע למאזן הנוחות – טען הבנק כי ביטול ההסכם באופן מיידי יגרום לו לנזקים בלתי הפיכים ובכלל כך- אובדן לקוחות קיימים אשר יכול שיינטשו את הבנק כפועל יוצא מהודעת המשיבה בדבר הפסקת הפעילות המשותפת. לטענת הבנק מדובר בנזק בלתי הפיך באשר סביר כי אלו יעברו לבנק הפועלים ולא יחזרו לבנק בסיום ההליך. עוד נטען כי יגרם לבנק נזק הנובע מפגיעה משמעותית ביכולתו לגייס לקוחות חדשים במשך תקופת ההסדר. נוסף על כך נטען כי יגרמו לבנק נזקי מוניטין ככל שתימסר הודעת המשיבה בדבר הפסקת הפעילות המשותפת. הבנק מדגיש כי בהינתן שהוא בנק מסחרי בינוני הרי שמלבד ירידתה לטימיון של השקעתו בקשר עם המשיבה ובפעילות הפונה אל קהל היעד אליו הוא מכוון – הפסקת הפעילות באופן חד צדדי ומיידי, יהא בה בכדי לפגוע בתחרות המסחרית של הבנק אל מול בנק הפועלים, תוך שלבנק הפועלים - שהוא בנק גדול בהרבה - תינתן אף עדיפות בתחרות. הבנק מוסיף וטוען כי אל מול נזקיו המשמעותיים והבלתי הפיכים בחלקם הגדול, הרי שלא זו שלמשיבה לא יגרם כל נזק ככל שתמשך ההתקשרות ולו לתקופת ביניים, אלא, שכפי שהעיד מנהל המשיבה- דגן, המשך הפעילות עם הבנק אף תצמיח למשיבה תמורה נוספת. המשיבה מנגד טוענת כי כל נזקיו של הבנק הנטענים הם ברי שיפוי כספי ומשכך, כי המזור לבנק אינו בסעד אכיפה זמני, אלא בתביעה כספית במסגרתה יתבע הבנק את נזקיו המוכחשים שנגרמו על ידי המשיבה. עוד נטען על ידי