ג. הוא אהב את עבודתו ואת הדיירים וזכה להערכה וחיבה, וזכה להערכה גם בעקבות פעילויות התרבות שארגן לדיירים. הוא נהג במנוחה באדיבות וכבוד כשם שנהג עם כל הדיירים. כופר בטענה כאילו יצר חברויות מתוך מטרה פסולה או כוונה נסתרת.
ד. המנוחה אהבה אותו באופן מיוחד, ואמרה לו לא אחת שאוהבת אותו כבן. היא עמדה על כך שיתלווה עמה לבדיקות מחוץ למוסד, והיה זה המשך טבעי לקרבתם. המנוחה לא העמידה את הדבר כתנאי, ולא היתה בכך תלות כלשהי. הוא כופר עוד בטענה כאילו מנע ממנה טיפול רפואי, לו היא זכתה מצוות המקום שלא היה קשור אליו בשום אופן. הוא כופר בטענה שהמוסד היה מעמיד את בריאותה של המנוחה בסיכון והיה קושר את הטיפול הנחוץ לה להסכמה של "אינסטלטור" כטענת האח. הוא מכחיש עוד את המיוחס לו כאילו הבטיח להפגיש את המנוחה עם רופאים או מטפלים.
ה. המבקש כופר בכל טענה המייחסת לו פסול במעשיו בעבר. במשך שנות עבודתו הרבות הכיר מספר רב של דיירים ואת בני משפחתם ולא היה רבב במעשיו. הוא הדין לגבי עסקת רכישת הדירה לבתו שמוזכרת על ידי האח. חזקה על רשויות המדינה שהיו פועלות כדין במידה והיו סוברות שקיים פגם בעסקה או בגובה התמורה.
ו. הוא כופר במיוחס לו על ידי מנהלת המוסד גב' י"א והעו"ס גב' א"ב, ותוהה על מניעיהן להקליט את השיחה עם המנוחה במועד והמעמד שהוקלטה. הוא כופר עוד בתמלילים מושא השיחה, וכן במיוחס למנוחה מתוך התמלילים.
ז. מערכת היחסים בין המנוחה לבין האח ואשתו היתה עכורה, ולמנוחה היו טענות קשות כלפי השניים. המנוחה עוד הביעה בפניו את דעתה, שעניינו של האח בה הוא עזבונה בלבד.
ח. הצוואה שנערכה לטובת האח היא פרי מעורבות נמרצת מצד האח ואינה משקפת את היחסים ביניהם. ככל שהמסמך נחתם על ידי המנוחה, היא לא עשתה כן מתוך רצונה החופשי. המנוחה הבינה היטב טיבה של צוואת האח, ותוך פחות מ 4 חודשים ביטלה אותה באמצעות צוואת המבקש, ואף בקשה מהנוטריון לוודא שיהיה רשום באופן מפורש שצוואתה הקודמת - בטלה.
ט. בעת שהמנוחה היתה תלויה בין חיים ומוות בימיה האחרונים, בחר האח שלא לסעוד את אחותו ותחת זאת ביקש להלך אימים על המבקש באמצעות הנהלת המוסד. ביום 27.12.15 התקבלה במוסד תלונת האח כלפי המבקש, בעקבותיה נערך לו שימוע ללא הודעה מוקדמת. המבקש הדגיש שלא היתה לו כל מעורבות בעריכת הצוואה הנוטריונית.
י. ביום 3.1.16, יומיים טרם פטירת המנוחה, נדרש המבקש על ידי המוסד, תוך הפעלת לחץ ואיומים כלפיו, לחתום על מסמך לפיו הוא מוותר על הרכוש שהותירה לו המנוחה, וזאת כתנאי להמשך עבודתו. משום סירובו לחתום על המסמך, פוטר לאלתר. בכך פעל המוסד כעושה דברו של האח ופיטוריו היו שלא כדין.