...
הערת שוליים
712 ראו לדוגמה, ע"א (מחוזי-ת"א) 3098/03 סינאי נ' סופר, נבו, פסקה 8 (2005), שם ביטל בית המשפט המחוזי חיוב בפיצויים מוסכמים שהוטל על המפר נוסף על פיצויים בשל נזק שהוכח בערכאה הראשונה, מן הטעם שמתקיימת חפיפה בין מקורות הפיצוי."
ובהערת שוליים נוספת:
"708 "הבחירה ניתנת... לצד הנפגע לתבוע את הפיצוי המוסכם ולהיות מוגבל בו, ללא הוכחת נזק, או לתבוע פיצויים, בלתי מוגבלים, על נזק שעליו
--- סוף עמוד 42 ---
להוכיחו." דברי השופטת נתניהו בענין סיני השקעות, לעיל ה"ש 484, בעמ' 329. ראו בדומה ע"א 758/87 קאופמן נ' גזית, פ"ד מד(2) 60, 65 (1990); ע"א 2981/92 כהן נ' צמד ע.א. בע"מ, פ"ד נ(2) 869, 879 (1996)....."
(ראה גם מאמרו של כב' השופט יצחק עמית "פיצוי מוסכם – סוגיות והיבטים").
ומכאן לענייננו,
כאמור, בכתב התביעה שכנגד, עותרות התובעות שכנגד לשני סעדים.
- תשלום מיידי של יתרת החוב אשר בכתב ההתחייבות - חוב העבר ויתרת החוב שנותר.
- פיצוי מוסכם.
בפתח כתב ההתחייבות הבלתי חוזר נאמר, שמקורו של החוב הוא "בין השאר בגין אי תשלום שכ"ד, דמי ניהול, חשמל, מים חניה וכד'".
הפיצוי המוסכם שבסעיף 30.3.4 ל"הסכם השכירות", נועד להבטיח תשלום חוב זה ללא כל צורך בהוכחת נזק.
ללמדך, שהסעדים בתביעה שכנגד הם חילופיים ולא מצטברים.
כבר נאמר, שהתובעות שכנגד לאורך כל השנים – למרות שלושת הפרות דלעיל - דבקות בקיומו של כתב ההתחייבות הבלתי חוזר.
לאורך כל השנים הן כבר גבו 44 שיקים וברשותן עוד 20 שיקים אותן הן גובות מדי חודש ללא שביטלו את כתב ההתחייבות הבלתי חוזר וללא שהחזירו אף לא אחד משיקים לו.
כפועל יוצא, למעט חוב העבר, הן אינן זכאיות בחיוב הנתבעים שכנגד בתשלום לאלתר של יתרת סכום החוב, אלא אם כן תבוצענה הפרות נוספות של אי תשלום השיקים שבחזקתה.
הפיצוי המוסכם יישאר על כנו וישמש בטוחה להבטחת יתרת התשלומים – ללא צורך בהוכחת נזק.
--- סוף עמוד 43 ---
זו העת גם לדון בשיעורו של הפיצוי הכספי ודרישת הנתבעים שכנגד שכנגד להפחיתו בשיעור ניכר.
מחד גיסא יש לכבד את רצון הצדדים לכלול בחוזה פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק.
מאידך גיסא, הפיצוי המוסכם צריך שיהיה סביר ומתאים את החוזה ותנאיו ותואם את הנזק שניתן היה לראותו ולהעריכו בעת כריתת החוזה.
בע"א 4630/04 קניונים נכסים ובניין בע"מ נ' בני יעקב נדל"ן בע"מ, אומר כב' השופט אליקים רובינשטיין: