בעדותו מספר רמי חכמוף:
"העד: ... נאלצנו לסיים את כל ההתנהלות בקניון מודיעין שהגענו כבר לסף עם הפינוי ושמנו כבר, כיסו לנו את החנות ב-8.8 (צ"ל 8.1) אפילו שעוד לא נחתם, סגרו לנו ב-8.1 סגרו לנו כבר את החנות ואת הכל רק חיכינו להתפנות, חיכינו בסך הכל במשך כל, כל, כל הטווח זמן שנחתם בהסכם זה היה בסך הכל חודש, כל, מרגע, מהמכתב שקיבלתי מפינוי מגיל עד הרגע, עד השמיני סך הכל פחות או יותר מחודש, פגישה ראשונה הלכנו לגיל לבד, ... ניגשתי לגיל אמרתי לו גיל איך אנחנו סוגרים את זה אז הוא אומר אוקי נעשה לכם ככה ונעשה ככה וזה, ואז אמרו לי אתה השתגעת? אתה הולך לעו"ד של הקניון בלי מעמד, בלי ליווי עו"ד עם מיסים כאלה גבוהים? ואז באמת פנינו לעו"ד והוא ייצג אותנו בתביעה הזו. כאילו בכל הכאוס שאנחנו היינו בו, הכל היה מוכן, הכל היה מסודר, חיכינו בסך הכל מהרגע שסגרנו, מתחילת ינואר עד ..." (עמ' 64, 65)
בפועל, אין חולק שהפינוי בוצע במועד.
התובעות שכנגד גם לא טוענות שהפינוי לא בוצע במועד.
צא ולמד, שבעת שנחתם כתב ההתחייבות הבלתי חוזר - ביום 19.1.2017 - היה ברור שהנתבעים שכנגד יפנו את המושכר למחרת היום - 20.1.2017 - ועל כן גם נקבע מועד הפינוי ליום 20.1.2017.
--- סוף עמוד 49 ---
ללמדך, שמועד הפינוי לא היה פקטור מרכזי, אם בכלל, בקביעת סכום הפיצוי המוסכם, הגם שבסעיף 5 הוא מוזכר "(לדוגמא – הוראות הפינוי)".
אשר על כן, ולנוכח הנאמר, סבור אני שיש להפחית את סכום הפיצוי הכספי שבסעיף 30.3.4 ולהעמידו על סך של 130,000 ₪.
כאמור, סעיף זה הוא חילופי ולא מצטבר לסעד של תשלום חוב העבר - 132,257 ₪ נכון להיום.
כבפועל יוצא, הוא אינו בר הפעלה עתה. הוא יישאר כבטוחה לתשלום יתרת מלוא החוב ללא כל צורך בהוכחת נזק ומבלי לגרוע מזכות התובעות שכנגד לתבוע את מלוא הנזק שייגרם להם מהפרה נוספת של הנתבעים שכנגד את כתב ההתחייבות הבלתי חוזר.
3. סוף דבר
א. אני מחייב את הנתבעים שכנגד – רמי חכמוף, יניב חכמוף וקפה מודיעין ח.י.בע"מ- ביחד ולחוד לשלם לתובעות שכנגד – קנית השלום השקעות בע"מ וקנית מודיעין ייזום וניהול בע"מ – את החוב שקיים עד כה בסך של 132,257 ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן בתוספת 5% ריבית לשנה מהיום ועד התשלום בפועל.
אין עוד הצדקה לפטור את הנתבעים שכנגד מההצמדה ולחייבם רק בריבית מופחתת כפי שנהגו עמם התובעות שכנגד שכנגד עד כה.