קיימים גם טעמים נוספים בפסיקה להעדפת פיצוי כספי על פני מתן הזדמנות לתיקון. למשל, חוסר אמון בין הצדדים ואף קושי בפיקוח על ביצוע התיקונים (ת"א 948/98 שלמה ודפנה גיגי נ' פנורמה הצפון – חברה לבניה בע"מ (פורסם בנבו, 07.01.09); תא (הרצ') 61892-02-16 ירון גרינגאוז נ' יוסי אברהמי עבודות הנדסה אזרחית בע"מ (פורגם בנבו, 13.7.20); תא (הרצ') 27234-05-13 ברכה מולדובן נ' הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ (פורסם בנבו, 6.6.19); תא (ת"א) 822/95 ערמון קסט עזריאלי נ' בוגנים דניאל (פורסם בנבו, 7.6.05).
הפן הנורמטיבי - מעמד חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט:
86. חוות דעתו של מומחה, הממונה על ידי בית המשפט, אינה אלא ראיה במסגרת כלל הראיות המובאות בפני בית המשפט ורשאי בית המשפט להסתמך עליה או לדחותה, כולה או חלקה, כשהוא מוצא זאת לנכון, בהתאם לשיקול דעתו (ראו ע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז(5) 170; ע"א 3212/03 יצחק נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 24.11.2005); ע"א 2541/02 לנגר נ' יחזקאל, פ"ד נח(2) 583).
עם זאת, לאור האמון לו זוכה המומחה, כזרועו הארוכה של ביהמ"ש במילוי תפקידו (ע"א 409/84 מדינת ישראל ו-2 אח' נ' עו"ד-ד"ר שגב ואח', פ"ד מ(3), 706, עמ' 715-716; ע"א 435/75, 33/75 איר טרמו בע"מ ואח' נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו, חברה לפיתוח אתרי תיירות בתל-אביב-יפו בע"מ, פ"ד ל(1) 551, 547), לא ימהר ביהמ"ש להתערב בחו"ד מומחה כזה והוא יעשה כן רק כאשר הוא משתכנע שיש לכך טעם ראוי, על בסיס חקירת המומחה, או על בסיס ראיות אחרות שהובאו בפניו. כך, למשל, כאשר עולה ממכלול הראיות, שהמסקנות בחוות הדעת נסמכו על תשתית עובדתית בלתי מהימנה (ע"א 3212/03 נהרי נ' נהרי חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו], 24.11.2005).
כמו כן, נקבע כי: "הכלל הוא כי חוות דעתו של מומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין" (בר"ע 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל ח' לביטוח בע"מ, דינים עליון נ"ב 658).
87. הווה אומר, הכלל הוא, כי ביהמ"ש ייטה לאמץ את ממצאי חוות דעתו של מומחה מקצועי שמונה מטעמו, למעט מקרים חריגים בהם קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממנה, כגון קיומה של טעות בולטת בחוות הדעת (ראו גם ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב (4) 563, 570-568 (1998).
--- סוף עמוד 23 ---
מן הכלל אל הפרט: