יישוב החשבונות :
61. משנקבע כי השותפות פורקה ביום 29.5.2016, הרי שדרך המלך להביא את הסכסוך בין הצדדים לסיומו היא באמצעות מינוי מומחה, אשר יערוך חשבונות ביחס לחלקם של השותפים בשותפות ביום פירוקה, בהתאם לסעיף 51 לפקודת השותפויות.
יצוין כי הדבר אפשרי גם בשלבים מתקדמים של ההליך המשפטי, וזאת על מנת להביא לסיום יעיל וצודק של הסכסוך בין שותפים
ראו: פסק דינו החלקי של כב' השופט אביגדור דורות בת.א. (י-ם) 16659-03-16 זמיר נ' קרקו, פסקאות 64-66 (פרסם בנבו, 10.1.2019).
62. נכס עיקרי של השותפות שיש ליתן לו דגש במסגרת יישוב החשבונות, הוא כמובן החברה שהוקמה מכוח השותפות.
מומחה בית המשפט, רו"ח קובי גינזבורג, העריך בחוות דעתו את שוויה החברה, נכון ליום 31.12.2016 (סמוך לאחר הגשת התביעה) על סך של 1,166,800₪.
לא מצאתי כי מי מן הצדדים בענייננו ביקש להשיג על קביעת המומחה.
אף התובע זנח למעשה את חוות הדעת מטעמו ואימץ את קביעת מומחה בית המשפט, עת ביקש בסיכומיו להסתמך על חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט (סעיפים 34-37 לסיכומי התובע).
גם הנתבעים לא ביקשו בסיכומיהם להסתמך על חוות הדעת מטעמם, אלא טענו בשפה כללית ורפה, ללא נימוק כי אין ליתן לתובע סעד על בסיס חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט (סעיף 3.5 לסיכומי הנתבעים).
לאור זאת, אני מאמצת את קביעת מומחה בית המשפט, רו"ח קובי גינזבורג, וקובעת כי שווי החברה לצורך יישוב החשבונות בין הצדדים הוא 1,166,800 ₪.
מובהר בזה למען הסר ספק, כי כל אחד מהשותפים זכאי ל- 1/3 משווי הזכויות בחברה.
63. מאחר שהתובע אינו לוקח עוד חלק בפעילות העסקית, הרי שיש טעם בסעד שהתבקש על ידי התובע שעניינו מתן הוראה לנתבעים לרכוש את חלקו בחברה. סעד זה מחויב המציאות והוא נובע מסיום יחסי הצדדים והשותפות ומיישוב החשבונות ביניהם.
64. ויובהר – אין מקום לכרוך את טענות הנתבעים 1-2 כלפי התובע באשר להתנהלות בלתי תקינה מצדו במהלך הפעילות העסקית לעת הרלוונטית, לתוך נושא יישוב החשבונות. ככל שהנתבעים סבורים כי נגרמה להם עוולה על ידי התובע, הרי שהם רשאים לנקוט נגדו בהליך מתאים, וזאת ללא קשר ליישוב החשבונות אשר שואב כוחו מפירוק השותפות ונוגע לסעדים שהתבקשו בתביעה זו בלבד.
65. מן האמור, אני מורה לנתבעים לשלם לתובע במסגרת יישוב החשבונות ביניהם, סך השווה ל-1/3 משווי החברה, קרי – 388,933 ₪, וזאת בגין חלקו בחברה.