20. בסיכומי התובע, ציין האחרון כי הנתבע 2 לא הגיש תצהיר מטעמו תוך מניעתו מלהיחקר נגדית, כך מעשה לא הובאה בפני בית המשפט גרסתו העובדתית. כן נטען, כי רו"ח שערך את כרטסת החשבונות עליה ביקשו הנתבעים להסתמך, לא הובא לעדות מטעמם.
לשיטת התובע, הימנעות זו מלהעיד את השניים יוצרת הנחה כי עדותם של השניים הייתה מחזקת את עמדת התובע ופועלת לרעת הנתבעים 1 -2.
עוד במסגרת סיכומיו, ביקש התובע לקבוע כי חלקו בחברה (1/3) עומד על סך 385,044 ₪, וזאת על סמך חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מיום 28.7.2019, רו"ח קובי גינזבורג, אשר קבע כי שווי החברה נכון ליום 31.12.2016 מוערך בסך של 1,166,800 ₪. לפיכך, ביקש התובע לחייב את הנתבעים לשלם את חלקו בחברה בהתאם לאותה חוות דעת.
21. כן עתר התובע בסיכומיו לקבלת: חלקו ברווחי החברה, החל מיום הפסקת עבודתו בחברה ועד למועד שנקבע לצורך אומדן שווי החברה (31.12.2016); החזר השקעתו בחברה וכן קבלת יתרת הזכות אשר מצויה לטענתו בחברה, לפי כרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהיר הנתבע 1.
הגנת הנתבעים וגרסתם באמצעות תצהיר הנתבע 1:
22. הנתבעים טוענים בכתב הגנתם כי מניות התובע מוחזקות בידי הנתבע 1 לבקשתו המפורשת של התובע, וזאת מטעמים אישיים של התובע, כמפורט בכתב ההגנה.
23. הנתבעים טוענים להתנהלות בלתי תקינה מצד התובע ולפעולות כאלה ואחרות שביצע התובע כלפיהם וכלפי השותפות, בניגוד לדין.
בהקשר זה נטען כי התובע מנהל בנפרד מעסקי השותפות, עסק לממכר פיצה העונה לשם "טיוארנסטו". לטענתם, כנגד רכישת מוצרים מהחברה ולשימושו האישי של התובע במסגרת טיוארנסטו, משך התובע ומסר לחברה המחאה על סך 8,685 ₪ לזמן פירעון 25.4.2016. בהמשך ועל פי הנטען, פעל התובע ללא ידיעת הנתבעים ותוך זיוף חתימת הנתבע 1, והודיע לבנק מזרחי טפחות בו מנוהל חשבון החברה, כי החברה מבקשת שלא למשוך את ההמחאה הנ"ל.
24. כן טוענים הנתבעים, כי התובע פנה לפקידת החברה, הגב' איריס עטרי, ללא ידיעתם והסכמתם של הנתבעים, והורה לה להפחית את מחירי המכירה של המוצרים אותם משווקת החברה ומוכרת לטיוארנסטו, תוך גרימת נזק כספי לחברה.
25. לטענת הנתבעים, טיוארנסטו נותרה חייבת לחברה סך של 46,040 ₪ ע"ח מוצרים אותה רכשה מהחברה. בהקשר זה מבקשים הנתבעים להסתמך על כרטיס הנהלת חשבונות ועל העתק של המחאות שחזרו.
26. כן נטען כי התובע פנה לרו"ח החברה, מר חוליו רנגלר, והורה לו להגדיל את משכורתו כדי 10,000 ₪, וזאת על מנת לשכנע את הבנק המלווה לו להעמיד לו הלוואה. גם הוראה זו ניתנה ללא ידיעתם והסכמתם של הנתבעים ותוך גרימת נזק כספי לחברה, כך נטען.