60. הנה כי כן, נוכח הודעת הנתבע 1 בדבר ביטול הסכם השותפות, אני קובעת כי החל מיום 29.5.2016 מצויה השותפות בסטאטוס של "שותפות בפירוק" ועל הצדדים לפעול לפירוקה וליישוב החשבונות ביניהם, בהתאם לסעיפים 49-51 לפקודת השותפויות ובכפוף להסכם.
בהקשר זה יוער, כי סעיף 17 להסכם השותפות אשר עוסק ב"פירוק השותפות", אינו קובע את האופן שבו יהיה רשאי אחד השותפים לסיים את השותפות, אלא כיצד יפעלו הצדדים במקרה שבו השותפות פורקה. לפיכך, יש לקחת בחשבון את הוראות סעיף זה במסגרת יישוב החשבונות.
יישוב החשבונות :
61. משנקבע כי השותפות פורקה ביום 29.5.2016, הרי שדרך המלך להביא את הסכסוך בין הצדדים לסיומו היא באמצעות מינוי מומחה, אשר יערוך חשבונות ביחס לחלקם של השותפים בשותפות ביום פירוקה, בהתאם לסעיף 51 לפקודת השותפויות.
יצוין כי הדבר אפשרי גם בשלבים מתקדמים של ההליך המשפטי, וזאת על מנת להביא לסיום יעיל וצודק של הסכסוך בין שותפים
ראו: פסק דינו החלקי של כב' השופט אביגדור דורות בת.א. (י-ם) 16659-03-16 זמיר נ' קרקו, פסקאות 64-66 (פרסם בנבו, 10.1.2019).
62. נכס עיקרי של השותפות שיש ליתן לו דגש במסגרת יישוב החשבונות, הוא כמובן החברה שהוקמה מכוח השותפות.
מומחה בית המשפט, רו"ח קובי גינזבורג, העריך בחוות דעתו את שוויה החברה, נכון ליום 31.12.2016 (סמוך לאחר הגשת התביעה) על סך של 1,166,800₪.
לא מצאתי כי מי מן הצדדים בענייננו ביקש להשיג על קביעת המומחה.
אף התובע זנח למעשה את חוות הדעת מטעמו ואימץ את קביעת מומחה בית המשפט, עת ביקש בסיכומיו להסתמך על חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט (סעיפים 34-37 לסיכומי התובע).
גם הנתבעים לא ביקשו בסיכומיהם להסתמך על חוות הדעת מטעמם, אלא טענו בשפה כללית ורפה, ללא נימוק כי אין ליתן לתובע סעד על בסיס חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט (סעיף 3.5 לסיכומי הנתבעים).
לאור זאת, אני מאמצת את קביעת מומחה בית המשפט, רו"ח קובי גינזבורג, וקובעת כי שווי החברה לצורך יישוב החשבונות בין הצדדים הוא 1,166,800 ₪.
מובהר בזה למען הסר ספק, כי כל אחד מהשותפים זכאי ל- 1/3 משווי הזכויות בחברה.
63. מאחר שהתובע אינו לוקח עוד חלק בפעילות העסקית, הרי שיש טעם בסעד שהתבקש על ידי התובע שעניינו מתן הוראה לנתבעים לרכוש את חלקו בחברה. סעד זה מחויב המציאות והוא נובע מסיום יחסי הצדדים והשותפות ומיישוב החשבונות ביניהם.
64. ויובהר – אין מקום לכרוך את טענות הנתבעים 1-2 כלפי התובע באשר להתנהלות בלתי תקינה מצדו במהלך הפעילות העסקית לעת הרלוונטית, לתוך נושא יישוב החשבונות. ככל שהנתבעים סבורים כי נגרמה להם עוולה על ידי התובע, הרי שהם רשאים לנקוט נגדו בהליך מתאים, וזאת ללא קשר ליישוב החשבונות אשר שואב כוחו מפירוק השותפות ונוגע לסעדים שהתבקשו בתביעה זו בלבד.
65. מן האמור, אני מורה לנתבעים לשלם לתובע במסגרת יישוב החשבונות ביניהם, סך השווה ל-1/3 משווי החברה, קרי – 388,933 ₪, וזאת בגין חלקו בחברה.
66. כפי שציינתי לעיל, הדרך להכרעה בנושא יישוב החשבונות וחלוקת יתרת נכסי השותפות, לרבות ביצוע קיזוזים כאלה ואחרים כתוצאה מחובות הצדדים במסגרת השותפות בהתאם להסכם השותפות, היא באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט.
נשאלת השאלה, האם בנסיבות העניין נכון וראוי למנות מומחה מטעם בית המשפט אשר יפעל ליישוב יתרת החשבונות בין הצדדים, או שמא ניתן להסתפק במסגרת הליך זה בחוות הדעת מטעם בית המשפט בדבר אומדן שווי החברה, ומתן הוראה לנתבעים לשלם לתובע את חלקו בחברה.
בהקשר זה ראיתי לשוב ולהבהיר, כי השותפים מוסמכים ורשאים לפרק את השותפות בעצמם וללא מעורבות בית המשפט, בהתאם לסעיפים 49-51 לפקודת השותפויות (ראו גם עניין שרעבי, פסקה 13).
67. לאחר ששקלתי את העניין, סבורה אני כי נוכח טענות הנתבעים 1 -2 בנוגע לסכומים הנתבעים אל מול הסכומים שהיה על התובע להשקיע בשותפות/החברה או לשלם לה, ובשים לב לסמכות הצדדים ליישב את החשבונות ביניהם ללא מעורבות בית המשפט – ייתכן שבמסגרת ההליך הנוכחי די בסעד שניתן בעניין תשלום חלקו של התובע בשווי החברה, וזאת מבלי להיזקק למינוי של מומחה להמשך יישוב החשבונות בין הצדדים, על כל העלויות והכרוך בכך.
68. אחדד:
א. ראשית וכפי שכבר ציינתי, התובע אינו זכאי בהליך זה לרווחים או לשכר אשר עילתם לאחר המועד בו פורקה השותפות והופסקה פעילות התובע בעסק. הדבר מביא מראש לצמצום הסעדים הכספיים אותם זכאי התובע לקבל בהליך זה.
לפיכך, הכספים שנתבעו על ידי התובע בסעיפים 38-44 אינם יכולים להיתבע בהליך זה ולהיזקף לזכותו.
ב. זאת ועוד, כפי שעולה מטענות הצדדים, נטושים ביניהם חילוקי דעות באשר לגובה הכספים להם זכאי התובע, אם בכלל, עד לשלב שבו הופסקה פעילותו בעסק. בהקשר זה טוענים הנתבעים 1 -2 לפעולות כאלה ואחרות שבוצעו על ידי התובע שהסבו נזק כספי לחברה, כי התובע חייב כספים לחברה וכי לא מילא אחר חובתו להשקיע כספים עד לגובה הסכומים שהושקעו על ידי הנתבעים 1 -2.
יש לזכור ולהזכיר כי הסכם השותפות מחייב את כלל השותפים להשקיע בשותפות סכומים לפי חלקו, כלומר באופן שווה (ראו סעיף 6.1 להסכם השותפות).
בהקשר זה אוסיף כי אפילו התובע עצמו אישר כי הוא חייב כספים באמצעות עסקו, בסך של כ- 36,000 ₪ (ראו עמ' 22 לפרוטוקול 4.6.2020, ש' 14-36).
עוד עולה, כי סך של 50,000 ₪ שהושקע על ידי התובע בחברה לאחר שנטל לשם כך הלוואה, הוחזר בחלקו לתובע בתשלומים שוטפים, עד למועד הפסקת עבודתו (עמ' 23 לפרוטוקול, ש' 10-19).
זאת ועוד, נראה כי בהעדר אסמכתאות מצד התובע לכלל ההשקעות שבוצעו על ידו (עמ' 24 לפרוטוקול, ש' 1-3), קיים קושי לקבל את טענתו לפיה זכאי הוא להחזר מלא של השקעותיו בסכומים שננקבו על ידו.
כן ראו בעניין זה את תשובת התובע בחקירתו:
"אין לי אישור אפילו על ה95 אלף שנתתי לחי במזומן".
(עמ' 25 לפרוטוקול, ש' 4).
עוד עלה מחקירת התובע, כי זה סירב להשקיע סכומים שהתבקשו ממנו לשלם, דבר שלא זכה להתייחסות בתצהירו (עמ' 25 לפרוטוקול, ש' 14-25).
69. לאור זאת, אני מוצאת כי קיים קושי לקבל את מלוא טענות התובע באשר לגובה הסכום שלשיטתו הוא זכאי בגין החזר השקעותיו.
נראה כי גם אם התובע זכאי להחזר מסוים, הרי שייתכן שסכום זה אינו גבוה ואינו מצדיק מינוי מומחה על כל העלויות הכרוכות בכך, לטובת יישוב חשבון זה.
70. מן האמור, יש לטעמי להסתפק בקביעת שווי החברה על ידי ומתן הוראה לנתבעים לשלם לתובע את שווי חלקו בחברה חלף ביצוע רישום מניותיו בחברה, וכן לאפשר לצדדים השותפים ליישב את יתר החשבונות ביניהם, לפי פקודת השותפויות והסכם השותפות, ללא מעורבות בית המשפט וככל שיש בכך צורך.
72. לקראת סיום, ראיתי להתייחס לטענות התובע לפיה יש לזקוף לחובת הנתבעים ולזכות התובע את עובדת אי מסירת תצהיר מטעם הנתבע 2 ואי זימונו לחקירה של רואה החשבון של החברה.
אשר לאי מסירת תצהיר מטעם הנתבע 2, אני מוצאת כי מרבית טענות התובע, אם לא כולן, מתרכזות בנתבע 1 ופועלו. גם חלופת המכתבים שהתקיימה בטרם הוגשה התביעה, נעשתה דה פקטו בין התובע לבין הנתבע 1. אמנם הנתבע 2 צד להסכם השותפות, אך נראה כי הלכה למעשה הפלוגתא שיצר התובע בתביעה היא בינו לבין הנתבע 1.
בנסיבות אלה, לא מצאתי ליתן משקל גבוה לעובדה שלא הוגש תצהיר מצדו של הנתבע 2, על אף שאפשר שהדבר היה יכול לתרום דבר מה לבירור המחלוקות. אשר לאי זימון רואה החשבון על ידי הנתבעים 1-2 למתן עדות/חקירה, סבורה אני כי אחריותו של התובע לכך אינה פחותה. דומה כי שני הצדדים סברו שמוןמחה בית המשפט נתן תמונה מלאה ונכונה של הדרוש והסתפקו בכך.
סיכום:
73. מן המקובץ לעיל, מתקבלת התביעה באופן שיפורט דלקמן :
א. התובע היה זכאי לרישום חלקו במניות חברה (1/3) על ידי הנתבע 1, בהתאם להסכם השותפות ובכלל זה לפי סעיף 6.3 להסכם, וזאת לאחר שהתובע הודיע לנתבע 1 על הפסקת הנאמנות, כמפורט במכתב התובע מיום 22.5.2016. אך מאחר שהשותפות פורקה בהודעת הנתבע 1 לתובע מיום 29.5.2016 וכאשר על הצדדים ליישב את החשבונות ביניהם, דומה כי הסעד שעניינו רישום מניות התובע בחברה, מתייתר, ולא ראיתי מקום להעניקו לתובע במסגרת פסק דין זה.
ב. נוכח התנהלות הנתבע 1 בכל הנוגע להימנעותו מלרשום את מניות התובע בחברה לאחר שהאחרון הודיע לו על הפסקת החזקת מניות התובע בנאמנות (ראו בעניין זה הפרק שעניינו רישום מניות התובע בחברה), אני מחייבת את הנתבע 1 באופן אישי לשלם לתובע הוצאות בסך של 50,000 ₪.
ג. במסגרת יישוב החשבונות בין הצדדים, אני מורה לנתבעים 1 – 2 יחד ולחוד, לשלם לתובע סך השווה ל-1/3 משווי החברה, קרי – 388,933 ₪, וזאת בגין חלקו בחברה. סכום זה ישולם תוך 60 ימים ממועד מסירת פסק הדין.
ד. כן אני מורה כי הנתבעים 1- 2 יחד ולחוד יפעלו למחיקת והחלפת כלל הערבויות והביטחונות שניתנו על ידי התובע לחברה. הנתבעים 1 – 2 יעשו כן תוך 60 ימים ממועד מסירת פסק הדין. במידה ולא יעשו כן תקום לתובע עילה כנגדם בגין כל חיוב שיושת עליו עבור החברה.
ה. הנתבעים 1 -2 יחד ולחוד יישאו בהוצאות ושכ"ט עו"ד התובע בגין הליך זה, בסך כולל של 40,000 ₪. מובהר בזה כי סכום זה הוא בנוסף לסכום ההוצאות שנפסק לחובתו של הנתבע 1 באופן אישי.
כן ישאו הנתבעים 1- 2 בתשלום אגרת המשפט א' – ב' במלואה, וישפו את התובע בתשלום חלקו בשכר הטרחה של המומחה.
ניתן היום, ח' שבט תשפ"א, 21 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.
נועה גרוסמן