--- סוף עמוד 548 ---
יתרה מזאת, חברי האגודה עשויים לצדד בהסדר של 15.5משכורות עבור כל מניה, באשר זהו הסדר קל יותר לחישוב. חישוב ערכה הכולל של החברה הוא יקר ביותר, וכיוון שעלות החישוב מוטלת על האגודה (כפי שנפסק בע"א 708/83*), ייתכן שחברי האגודה יעדיפו, לטובת כולם, הסדר שיחסוך את כספי האגודה.
מכאן, שההסדר החוקי לקביעת שווי מניותיו של חבר אגודה פורש אינו קוגנטי, וניתן להתנות עליו - בדרך של תיקון תקנון האגודה או בדרך של ויתור ספציפי של חבר, כפי שנעשה כאן. למותר לציין, שכל ויתור או שינוי של ההסדר החוקי ייבחן לגופו במטרה לבדוק אם הוא תקף מכל הבחינות האחרות.
לשם השוואה ניתן אף לפנות לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- .1963החוק האמור קובע את תנאי הפרישה של עובד שפוטר או התפטר בנסיבות מסוימות, והוא מתיר התנאה על תנאיו, בנסיבות מסוימות סעיף 29לחוק קובע, ש"פשרה לענין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהיה להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים".
החוק האמור אינו חל בענייננו, אולם ניתן להקיש ממנו לעניין פרישתו של חבר באגודה שיתופית. חוק פיצויי פיטורים מבקש להבטיח את רצינותו ומודעותו של עובד, המגיע לפשרה עם מעבידו, לעניין פיצויי הפיטורין שלו. לכן מחייב החוק, שההסכם ייערך בכתב ושייאמר בו במפורש, שהוא לגבי פיצויי פיטורין. אולם, אם ההסדר בין המעביד לעובד עומד בתנאים אלה, יכול העובד להתפשר עם מעבידו ולהגיע איתו להסדר השונה מזה שבחוק.
בתקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר),
תשמ"ג-1983, נקבע בתקנה 1כי -
"שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר יהיה...שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה".
המערער, שעבד כ- 33שנה, קיבל יותר מהמינימום שרצה החוק להבטיח לעובד בשכר, ואף מסיבה זו לא ניתן לראות את ההסכם בינולבין האגודה כסותר את תקנת הציבור.
.13עוד טוען המערער, שאל לו לבית המשפט לאכוף את ההסכם שבינו לבין המשיבה, שכן אכיפה כזו תהיה בלתי צודקת על-פי סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). טענה זו אינה רלוואנטית, משום שלא מדובר כאן בחוזה שהופר ושיש תביעה לאכפו, אלא בחוזה שקוים ושיש תביעה לבטלו.
-----------------
* פ"ד מ(1) .169
--- סוף עמוד 549 ---
הטענה בדבר קיומה של תרמית אין מקומה בערעור זה, כי אין לה יסוד בתביעה או בראיות.
.14לסיכום, לא מצאתי טעם להתערבותנו בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. ועל-כן הייתי דוחה את הערעור.