עצם עמידתה של "שלב" על זכותה החוזית אינה פעולה שלא בתום-לב -
"עמידה על זכות מפורשת, המוסכמת בין הצדדים, ומה גם כאשר מדובר על זכות שאיננה חבויה בין השיטין או על פרשנות מלאכותית של מלה
--- סוף עמוד 547 ---
זו או אחרת בחוזה, אינה כשלעצמה בגדר פעולה נעדרת תום-לב" (ע"א 158/80 [11], בעמ' 812).
סיכומו של דר, אף הטענה בדבר חוסר תום-לב לא תועיל למערער כדי לזכותו בתרופה של ביטול של כתב הוויתור.
.12טענה נוספת שמעלה המערער היא, כי לכתב הוויתור עליו חתם אין תוקף, שכן הוא מהווה התנאה על הוראת חוק קוגנטית - היינו תקנה 11
לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), המחייבת את האגודה להעניק לו
בפרישתו את ערך מניותיו המשוערך - וזוהי הוראה שלא ניתן להתנות עליה.
בטלותם של חוזים המתנים על הוראות קוגנטיות נובעת מהיותם נוגדים
את תקנת הציבור, ולכן הם בטלים על-פי סעיף 30לחוק החוזים (חלק כללי) (ע"א 156/82 [12], בעמ' 95). בע"א 156/82 [12] נעשה ניסיון לגבש מבחן מסוים לגבי השאלה, מתי הוראת חוק היא כופה ולא ניתן להתנות עליה.
לדבריה של השופטת נתניהו, הוראת חוק היא קוגנטית, כשמטרתה היא "לשמור על זכויותיהם של אלה שהחוק רואה בהם טעוני הגנה, ולא רק מפני אחרים אלא גם מפני עצמם. כרוך אז בכך לא רק אינטרס אישי של אותם אלה, אלא גם אינטרס ציבורי, שיסודו בטובת הכלל אשר אינו כפוף לרצונם שלהם, והם ינם רשאים לסכל מטרתה של אותה הוראת חוק ולהתנער ממנה" (שם, בעמ' 94).
נהוג לראות בחוקים המגינים על עובדים הוראות קוגנטיות, שלא ניתן להתנות עליהן; הוראת החוק, הבאה להגן על העובד, היא "חוק בל יעבור.... שאם לא כן, מה הועילו חכמים בתקנתם?" (ע"א 309/63[13], בעמ' 295).
האם ההסדר שנקבע בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) הוא הסדר
קוגנטי?
ניתן לחלק את ההסדר לשתיים: עצם קבלת תמורה עבור מניותיו של חבר פורש, ודרך חישובה של התמורה הנ"ל. ההתנאה, במקרה שלפנינו, לא הייתה על עצם קבלת התמורה עבור המניות - שהרי ניתנה למערער תמורה. ההתנאה הייתה על צורת חישוב שוויין של המניות. המערער ויתר על תשלום לפי חישוב מסוים, תמורת פדיון מניותיו לפי צורת חישוב אחרת.
אין פסול בהסדר הזה.
חישוב שווי מניה לפי ערכה הריאלי ביום פרישתו של חבר מן האגודה הוא הסדר, שיש בו משום הימור מסוים, שכן אדם עשוי לפרוש מהאגודה בתקופה שהיא קשה עבורה, ואז ערך מניותיולא יהיה גבוה. מאידך גיסא, ההסדר המבטיח 15.5משכורות עבור כל מניה הוא הסדר בטוח יותר, יציב יותר, וניתן לאפשר למי שבחר בו ליהנות ממנו.