תוצאה זו אינה ישימה ואינה מעשית, ואם תאומץ משמעותה תהיה כי כל אישור של הסכם פשרה יחייב הליך ראיות שבו ייבחנו מורשי החתימה המוסמכים, נכון לאותה עת, לחתום על סוג ההסכם שנחתם.
תוצאה זו לא רק שהיא חותרת תחת התכלית של מוסד הפשרה ומערערת את הוודאות ואת הסופיות שהם מסימניו המובהקים של מוסד הפשרה, אלא שכפי שבואר לעיל, היא אף חותרת תחת האפשרות לנהל הליך משפטי בכלל, עת בכל שלב של הדיון המשפטי, עלולה להתעורר השאלה האם הגורם המוסמך מטעם התאגיד עשה פעולה כלשהי בקשר עם אותו הליך.
כך או כך, טענות המתנ"ס שבנדון לא רק שאינן מצביעות בעליל על מצב של אי צדק, אלא ההיפך הוא הנכון – היענות לטענות אלו וביטול פסק הדין לפשרה, היא שתיצור בעליל מצב של אי צדק הן כלפי העובד שהסתמך על אותה פשרה ושינה את מצבו לרעה והן כלפי השיטה המשפטית בכללותה.
36. אכן, לא נעלמה מעינינו הפסיקה אליה הפנה המתנ"ס בסיכומיו בעניין סעיף 203 לפקודת העיריות [נוסח חדש], אלא שהיא הנותנת, כי סעיף זה דן בחריג לכלל המלמד על הכלל, ונבאר.
במסגרת סיכומיו הפנה המתנ"ס לפסקי הדין שניתנו בעניין עיריות קרית גת, רחובות ותל אביב [ראה: ע"א 739/86 ארי שם-אור נ' עיריית קרית-גת, פ''ד מד(2) 562; ע"א 11/71 עירית רחובות נ' פיני גולדמן, כה(2) 388; ע"א 487/75 עזרה ובצרון חברה לשיכון בע"מ נ' גליק ועירית תל אביב,ל(2), 621] אשר קבעו כי אין תוקף להתחייבות כספית שהעיריה צד לה אם לא קוימו הדרישות הצורניות של סעיף 203 לפקודת העיריות.
--- סוף עמוד 16 ---
לטענתו של המתנ"ס, אמנם המדובר בהלכות שניתנו בעניין עיריות ומועצות אבל הן תקפות ומחייבות "לגבי מתנ"ס ו/או כל גוף אחר שקבע לעצמו מי הם מורשי החתימה שלו" (ההדגשה במקור – א.ר.ק.).
37. ובכן, סעיף 203 (א) לפקודת העיריות קובע ב "רחל בתך הקטנה" כדלקמן:
"חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה".
הנה כי כן, כאשר ביקש המחוקק להבטיח כי תוקפם של חוזים או אף הסכמי פשרה המוגשים לערכאות יותנה בצורה מסוימת, הוא קבע בחוק את הצורה המדויקת אשר בהתקיימה, יהא תוקף למסמך.