בית דין אזורי לעבודה בחיפה
ס"ע 35831-01-10 המרכז הקהילתי אבו סנאן נ' בריק ואח'
נציגות ציבור: שרה דורון ומיכל גור
בפני
כב' השופטת אביטל רימון-קפלן
תובע
המרכז הקהילתי אבו סנאן (ע"ר 580069268)
ע"י ב"כ עו"ד עסאם חטיב
נגד
נתבע
נתבע פוראמלי
תחסין בריק, ת.ז.: 028204865
ע"י ב"כ עו"ד סמואל דכואר
עו"ד מרזוק חיכאם (מ.ר. 22023), בעצמו.
פסק דין
זוהי תביעתו של המרכז הקהילתי אבו סנאן (להלן- המתנ"ס) כנגד מר תחסין בריק (להלן – העובד) להורות על ביטול פסק הדין מיום 20/6/07 אשר נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שבין המתנ"ס והעובד בתיק עב 1049/06.
העובדות
ואלו העובדות שביסוד המחלוקת נשוא תביעה זו:
1. המתנ"ס הינו עמותה רשומה המפעילה את המתנ"ס בישוב אבו סנאן, ובמועדים הרלוונטיים לתביעה זו מי שעמד בראשה היה ראש המועצה המקומית אבו סנאן.
--- סוף עמוד 2 ---
2. העובד שימש כעובד המתנ"ס מיום 27/10/01 ועד לפיטוריו ביום 11/2/05. ביום 27/3/06 הגיש העובד את תביעתו בתיק עב 1049/06 כנגד המתנ"ס – מעבידו לשעבר, במסגרתה עתר לחיוב המתנ"ס בתשלום הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים בגין 39 חודש בסך כולל של 20,764 ₪.
פיצוי מוסכם בגין הפרת חוזה בסך של 85,000 ₪.
הפרשי שכר לפי חוזה בסך כולל של 4,500 ₪ נטו.
פדיון חופשה (39 ימי חופשה) בסך כולל של 4,680 ₪ נטו.
דמי הבראה בסך כולל של 5,814 ₪.
ובסה"כ: 120,758 ₪.
3. המתנ"ס שהיה מיוצג אותה עת ע"י עו"ד חטיב עסאם הגיש כתב הגנה בתיק במסגרתו טען כי פיצויי הפיטורים מגיעים לסך של 13,322 ₪, דמי ההבראה לסך של 4,026 ₪ וכי סכומים אלו שולמו. כמו כן הכחיש המתנ"ס את זכאותו של התובע לפיצוי מוסכם או לפדיון חופשה או להפרשי שכר.
4. לאחר הגשת כתב ההגנה, נקבע דיון מוקדם בתיק ליום 29/11/06.
ביום 27/11/06 הגיש עו"ד חטיב בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון ובקשה לשחרורו מייצוג המתנ"ס והודיע כי המשך הייצוג עובר לעו"ד חיכאם מרזוק.
הבקשה נענתה וביום 14/12/06 הוגשה הודעתו של עו"ד מרזוק לפיה הוא מייצג את המתנ"ס בצירוף ייפוי כח על שמו.
כמו כן בהסכמת הצדדים ועל פי המתואם ביניהם נקבע התיק לדיון מוקדם ליום 21/3/07.
בהמשך לכך הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון המוקדם שנקבע בתיק זה, בטענה כי הם מנהלים ביניהם מו"מ לפשרה והדיון נדחה ליום 9/5/07.
5. בקשתם השלישית של הצדדים לדחיית הדיון פעם נוספת, נדחתה, וביום 9/5/07 התקיים דיון מוקדם במעמד באי כח שני הצדדים, אשר ביקשו ארכה אחרונה של 30 יום על מנת למצות את המו"מ ביניהם או להודיע מבוקשם לגבי המשך ההליכים בתיק, ובקשתם נענתה.
6. ביום 11/6/07 הגישו באי כח הצדדים הודעה על הסכם פשרה, חתומה על ידי שניהם, בה נאמר:
"הצדדים מתכבדים בזאת להודיע לביה"ד הנכבד כי הגיעו ביניהם להסכם פשרה לפיו ישלם הנתבע לתובע לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע נגד הנתבע מכל מין וסוג שהוא בעבר ובעתיד סך כולל של 32,100 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15% +מע"מ כחוק.
ההסכמה דלעיל הושגה בין הצדדים בנוכחות יו"ר המועצה המקומית אבו סנאן ויו"ר המתנ"ס, מר נוהאד משלב ותיעודה בפרוטוקול הדיון מצ"ב להודעה זו מהווה חלק בלתי נפרד הימנה.
--- סוף עמוד 3 ---
ביה"ד הנכבד מתבקש ליתן להסכמת הצדדים הנ"ל תוקף של פסק דין מחייב".
7. להסכם הפשרה צורף פרוטוקול נושא לוגו של המועצה המקומית אבו סנאן מיום 9/6/07 תחת הכותרת: "פרוטוקול ישיבת דיון בתביעתו של מר תחסין בריק נגד מתנ"ס אבו סנאן".
בפרוטוקול נרשמו הנוכחים הבאים:
יו"ר המועצה והמתנ"ס – מר נוהאד משלב.
התובע תחסין בריק וב"כ עו"ד דקואר סמואיל.
ב"כ המתנ"ס – עו"ד חיכאם מרזוק.
ובגוף הפרוטוקול נאמר:
"לאחר דין ודברים הצדדים מסכימים כדלקמן:
1. המתנ"ס ישלם לתובע עבור פיצוי מוסכם סך של 18,000 ₪ נטו.
2. עבור פיצויי פיטורין מעבר לסכום ששולם כפי הנטען בכתב ההגנה סך של 5,000 ₪.
3. עבור פדיון חופשה שנתית ישלם המתנ"ס לתובע סך של 4,600 ₪ נטו.
4. עבור הפרשי שכר ישלם המתנ"ס לתובע סך של 4,300 ₪ נטו.
5. עניין דמי הבראה במחלוקת שתיפתר בין התובע ליו"ר המועצה והמתנ"ס.
6. התובע הסכים להעמיד את הפיצוי המוסכם על סך של 18,000 ₪ נטו מאחר והוא חזר לעבודתו במתנ"ס החל מתאריך 1/9/06.
7. המתנ"ס מסכים לשלם לתובע שכ"ט והוצאות המשפט בסך כולל של 15% + מע"מ כחוק.
8. האמור לעיל הינו בהסכמת ועל דעת ראש המועצה יו"ר המתנ"ס מר משלב נוהאד.
על הראיה באו הצדדים על החתום:"
מתחת לטקסט הנ"ל מופיעות החתימות שלהלן:
1. יו"ר המועצה והמתנ"ס מר נוהאד משלב בצירוף חותמת ראש מועצה.
2. התובע תחסין בריק.
3. ב"כ התובע עו"ד דכואר סמואל.
4. ב"כ הנתבע עו"ד חיכאם מרזוק.
8. לבקשת הצדדים, ניתן ביום 20/6/07 תוקף של פסק דין להסכם הפשרה הנ"ל, ע"י כב' הש' נוהאד חסן.
9. לציין, כי על אף המוסכם בין הצדדים ועל אף מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שבין הצדדים לא שולם סכום פסק הדין.
--- סוף עמוד 4 ---
10. בינתיים אף התחלפה הנהלת המתנ"ס בחודש 10/08, ובהמשך לכך נאלץ העובד לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית סכום פסק הדין.
11. לאחר קבלת אזהרת ההוצאה לפועל, הוגשה ביום 26/1/10 תביעת המתנ"ס שבנדון באמצעות בא כוחו עו"ד חטיב (שייצגו כאמור בראשית ההליכים בתיק עב 1049/06), להורות על ביטול פסק הדין לפשרה שניתן בתיק עב 1049/06.
12. לטענת המתנ"ס בכתב תביעתו שבנדון, במועדים הרלוונטיים לתביעה זו מנהלת המתנ"ס היתה ועודנה הגב' אמירה מוסא ואילו חשב השכר ומנהל החשבונות הינו מר נביל ניקולא.
זאת ועוד לטענת המתנ"ס מורשי החתימה במתנ"ס בתקופה הרלוונטית לתביעה היו מר אבו מוחמד נוהאד משלב – יו"ר המועצה המקומית ויו"ר המתנ"ס, מר גדעון מרזוק, מר אברהים נעים ומר עיסא ברבארה, כאשר צירוף חתימת מר נוהאד משלב בתוספת חתימת אחד משלושת מורשי החתימה האחרים וחותמת המתנ"ס הם המחייבים את המתנ"ס.
לביסוס טענתו זו צירף המתנ"ס לכתב התביעה את פרוטוקול ישיבת הנהלת המתנ"ס מיום 7/10/06 הדן בין היתר בזכויות חתימה ואת מכתבו של רואה החשבון של המתנ"ס מיום 21/12/06.
לטענת המתנ"ס, הפרוטוקול מיום 9/6/07 שבו גובשה הפשרה נחתם רק ע"י מר משלב ואף זאת עם חותמת המועצה המקומית ועל נייר המועצה המקומית ועל כן, אין לו כל תוקף, ויתרה מכך, גם ייפוי הכח לב"כ המתנ"ס, עו"ד מרזוק, נחתם רק על ידי מר משלב בצירוף חותמת המועצה, ועל כן חסר כל תוקף.
עוד טען המתנ"ס כי הסכם הפשרה לא הובא לידיעת ו/או לאישור הנהלת המתנ"ס או לידיעת חשב השכר של המתנ"ס.
בנוסף לאמור לעיל, טען המתנ"ס כי לאור כתב ההגנה שהגיש בתיק, לא מגיע לתובע דבר ועל כן לא היה מקום להסכים עם התובע על תשלום כלשהו.
אשר על כן לטענת המתנ"ס בכתב תביעתו, הסכם הפשרה הושג שלא כדין ו/או מקורו בטעות ו/או בהטעיה ו/או במרמה ודינו להתבטל.
13. מנגד, לטענת העובד בכתב הגנתו, דין טענות המתנ"ס להדחות מכל וכל.
לטענתו, המתנ"ס יוצג כדין על ידי עורך דין שביצע בשמו פעולות רבות בתיק ולבסוף חתם בשמו על הסכם הפשרה, ועל כן הסכם הפשרה מחייב לכל דבר ועניין, ובכל מקרה מחייב כלפי התובע, שאין זה מעניינו או מידיעתו כיצד נחתם יפוי הכח.
אם למתנ"ס טענות כלפי עורך הדין או כלפי היו"ר הקודם על חריגה מסמכות, עליו למצות את הטענות במישור היחסים שבינו לבינם ואין בטענות אלו כדי לגרוע מתוקפו של הסכם הפשרה ופסק הדין שאישרו ביחסיו מול העובד.
--- סוף עמוד 5 ---
החלטות המתנ"ס בדבר מורשי החתימה של המתנ"ס אינן מפורסמות ברבים ואין לצפות מן העובד כי יידע בדיוק מי מוסמך לחתום על מה.
מכל מקום, לשיטת העובד, אין זה סביר ואין זה מתקבל על הדעת שהמתנ"ס לא ידע על ההליכים המתנהלים כנגדו, ואין לשעות לטענה זו.
אם תתקבלנה טענות המתנ"ס פשיטא שהמתנ"ס יוכל להעלות טענות אלו גם כלפי עצם ניהול ההליך ולטעון לביטול פסק דין מנומק שניתן על ידי בית הדין, ותוצאה זו אין לקבל.
העובד אינו אמור לדעת שיו"ר המתנ"ס שחתם על פרוטוקול הפשרה ועורך הדין המציג עצמו כלפי כולי עלמא כבא כח המתנ"ס, אינם מוסמכים לשיטת המתנ"ס לייצגם ועל כן המצג שהציגו מחייב כלפיו.
כל כולה של התביעה שבנדון הוא ניסיון של הנהלת המתנ"ס החדשה להתכחש להליכים קודמים ולהסכמות קודמות ומחייבות עם ההנהלה הקודמת של המתנ"ס.
אין לשעות לטענה כי המתנ"ס לא ידע על פסק הדין, שכן באותו יום שבו ניתן פסק הדין נשלחה דרישת תשלום לביצועו אל המתנ"ס.
אין יסוד לטענת הטעות, הטעיה או מרמה, ואם בכלל, המדובר בטענה בכדאיות העיסקה המועלית על ידי ההנהלה החדשה, שאינה עילה לביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שאישרו.
14. לציין, כי לנוכח חומרת הטענות שהעלה המתנ"ס כלפי עורך הדין מרזוק שייצגו בתיק, ניתנה החלטת אב"ד המותב על צירוף עו"ד מרזוק חיכאם כמשיב פורמאלי לתיק, בבחינת צד שעלול להיפגע כתוצאה מהכרעה בתיק זה, וניתנה לו האפשרות להגיב בכתב על טענות המתנ"ס בעניין ביטול הסכם הפשרה עליו חתם בשם המתנ"ס.
15. בהמשך לכך, הוגשה תגובתו המפורטת בכתב של עו"ד מרזוק בכתב, ולפיה הוא ייצג את המתנ"ס בדיוק באותו אופן ועל יסוד אותן הרשאות בשני תיקים במקביל, אשר שניהם הועברו אליו ע"י עו"ד חטיב ובשניהם הגיע להסכם פשרה, ואולם רק בתיק זה מתנער המתנ"ס מהסכם הפשרה שהושג ונחתם כדין, דבר המעורר תהיות לגבי תום לבו של המתנ"ס.
כך או כך, לטענתו, יפוי הכח שנמסר לו נחתם כדין ובדרך שנחתמו יפויי הכח עד לאותו מועד והוא פעל כדין.
לדבריו, אין כל יסוד לטענות המתנ"ס באשר לזכויות החתימה בשם המתנ"ס וטענות אלו אף אינן עולות מן המסמך שצירף בעצמו לכתב התביעה, אלא להיפך כעולה מאותה החלטה של הנהלת המתנ"ס, מי שהוסמך לחתום בשם המתנ"ס הוא מר משלב.
--- סוף עמוד 6 ---
לגופם של דברים, טען עו"ד מרזוק כי הסכם הפשרה הושג וגובש על דעת יו"ר מתנ"ס מר משלב שהוסמך כדין לייצג את המתנ"ס, ולא זו אף זו אלא שלטענתו חשב השכר נכח באותו ישיבה מיום 9/6/07 הגם ששמו לא צוין בפרוטוקול, והסכם הפשרה ופסק הדין שאישרו הובאו לידיעתו, לידיעת מנהלת המתנ"ס ולידיעת המתנ"ס באמצעות כל נציגיו.
להודעתו צירף עו"ד מרזוק את תצהיריהם של מר נוהאד משלב- יו"ר המתנ"ס לשעבר, מר גדעון מרזוק – חבר הנהלת המתנ"ס לשעבר וסגן יו"ר המתנ"ס ושל עו"ד ג'אמל חיר – היועץ המשפטי הפנימי למועצה, שאישרו כולם כי חתימתו של מר משלב מחייבת את המתנ"ס וכי הסכם הפשרה הובא לידיעת חברי ההנהלה, מנהלת המתנ"ס וחשב השכר שלה.
לטענת עו"ד מרזוק, הסיבה היחידה לחזרת המתנ"ס מהסכמתו להסכם הפשרה היא חילופי ההנהלה במתנ"ס וזו אינה עילה המצדיקה ביטול הסכם הפשרה.
לסיכום טען עו"ד מרזוק כי הסכם הפשרה נחתם כדין, הוא עצמו הוסמך כדין על ידי המתנ"ס ליצגו בתיק ואין כל עילה שבדין שתצדיק את ביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שאישרו.
דיון והכרעה
16. בדיון המוקדם שהתקיים בתיק זה התבקש ב"כ המתנ"ס להבהיר מהן עילות הביטול לטענתו וטען כי טענות המתנ"ס הן בשני מישורים:
האחד - שהמסמך שמתיימר להיות חוזה (הפרוטוקול של ישיבת הפשרה) ובעקבותיו ההודעה לבית הדין על קיומו של הסכם פשרה נחתם שלא בידי כל מורשי החתימה של המתנ"ס בעת הרלוונטית, שכן חתימתו של מר משלב, ללא חתימה נוספת של שני מורשי חתימה נוספים וחותמת המתנ"ס אינה מחייבת, מה גם שמר משלב חתם על הסכם הפשרה בכובעו כיו"ר המועצה.
השני- ברמה העובדתית כמו שנטען בכתב ההגנה לא הגיע לעובד ולו שקל אחד נוסף, והטענה היא שאותו הסכם פשרה שהושג הושג בטעות ו/או בהטעיה ו/או במרמה.
כאשר התבקש ב"כ המתנ"ס להבהיר למי מיוחסת הטעיה ומרמה, השיב כי לאותם צדדים לאותו הסכם שעשו מה שעשו כדי להוציא כסף מהמתנ"ס שלא כדין דרך טעות והטעיה.
17. לאור האמור ע"י ב"כ המתנ"ס, ניתנה החלטת בית הדין לפיה כעולה מהבהרות ב"כ המתנ"ס, הרי שטענתו היא אחת למעשה ולא שתיים, ולפיה מי שחתם על הסכם הפשרה ועל הפרוטוקול, לא היה מוסמך לחייב את המתנ"ס בחתימתו ועל כן לא נכרת הסכם מחייב, כאשר לשיטת המתנ"ס, כל ההתקשרות נגועה בהטעיה ומרמה של המתנ"ס.
--- סוף עמוד 7 ---
אי לכך, נקבע בהחלטת בית הדין כי מובהר בזאת שעילת התביעה היא אחת, היינו כי כלל לא נכרת הסכם שכן מי שהתיימר לחתום עליו לא היה מוסמך לבדו לחייב את המתנ"ס.
בהמשך לכך נקבע דיון נוסף במעמד המתנ"ס, העובד ועו"ד מרזוק – המשיב הפורמאלי.
18. לדיון הבא אכן התייצבו מטעם המתנ"ס, ב"כ המתנ"ס הנוכחי עו"ד חטיב וגב' אמירה מוסא מנהלת המתנ"ס. העובד ובא כוחו, וכן עו"ד מרזוק- המשיב הפורמאלי ועמו מר נוהאד משלב יו"ר המתנ"ס לשעבר, עו"ד ג'מאל ח'יר לשעבר היועץ המשפטי של המועצה המקומית אבו סנאן ומר גדעון מרזוק - חבר הנהלה לשעבר של המתנ"ס.
19. בפתח ישיבה זו העלה בית הדין מיוזמתו את השאלה, האם לאור מהות הטענות המועלות על ידי המתנ"ס, המדובר באמנם בעילה לביטול הסכם פשרה, או שמא ואם בכלל, בטענות שמקומן להתברר במישור היחסים שבין עורך הדין ללקוחו ובין המתנ"ס לבין מי שלשיטת המתנ"ס חייב אותו שלא כדין בהסכם, ולצדדים ניתנה האפשרות לטעון את טענותיהם בעל פה לעניין זה.
כך או כך, לאחר שהשלימו את טענותיהם בעל פה בפנינו הודיעונו הצדדים כי הם ינסו להגיע להסכמה שיהא בה כדי ליתר את הצורך ליתן הכרעה בתיק, ועל כן ניתנה לצדדים ארכה על מנת למצות את המחלוקת בהסכמה.