בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
10.2.15
ת"א 19283-04-11 א. ארנסון בע"מ נ' חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ
בפני: כב' השופט ישעיהו שנלר, סג"נ
המבקשת:
א. ארנסון בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד פ.ג. נשיץ ועו"ד שי כהן
נגד
המשיבה:
חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ
על-ידי ב"כ עוה"ד יוסף בנקל ועו"ד נירית אבטליון
החלטה
1. לפני בקשה שהוכתרה כ"בקשה לחיוב הנתבעת בביצוע הליכים מקדמיים ומענה ענייני על שאלון", בה טענה המבקשת כי במסגרת ההליכים המקדמיים בין הצדדים, ובניגוד להחלטות בית המשפט, המשיבה לא השיבה באופן ענייני לשאלון שנשלח אליה, לא גילתה את כל המסמכים הרלוונטיים לתובענה אשר נמצאים בידיה, וכן לא התייחסה לדרישת גילוי ועיון ספציפי.
רקע כללי
2. בין המבקשת, חברה פרטית העוסקת בעבודות הנדסה אזרחיות, ובין המשיבה, חברה ממשלתית העוסקת בין היתר בפיתוח תשתיות נמלים בישראל, התגלע סכסוך סביב בניית מסוף נמל הכרמל בחיפה (להלן: הפרויקט). מהנדס הפרויקט מטעמה של המשיבה היה מר זאב הוך (להלן: המהנדס), כשהניהול והפיקוח הופקד בידי קבוצת גדיש הנדסה וניהול (להלן: גדיש), שהוחלפה בא.ר.א.ד.י.ר הקמות בע"מ.
3. המבקשת טענה בכתב התביעה, כי במהלך הפרויקט נעשו חריגות בהיקף העבודה ובכתבי הכמויות שנדרשו ושסוכמו מראש בין הצדדים. כן טענה כי נערכו שינויים מהותיים באופי העבודה, כגון חוזה נוסף שנכרת בין הצדדים לגבי הקמת האזור הדרומי של נמל הכרמל (להלן: החוזה הנוסף), ושורה של עבודות נוספות שנדרשו לטענתה על ידי המשיבה, כמפורט בכתב התביעה. המבקשת טענה בנוסף, כי נגרמו לה עלויות שונות בשל דרישות אלו של המשיבה (כגון כמויות חריגות), וכי היא ניזוקה מהתארכות בלתי מתוכננת, שלא הייתה בשליטתה, של ביצוע "אבני דרך" של הפרויקט ועל כן היא זכאית לפיצוי כספי בגין כך (להלן: השינויים).
4. כן טענה המבקשת, כי בגין שינויים אלו, היא הגישה למשיבה דרישות תשלום, דהיינו, שני חשבונות סופיים, האחד בגין החוזה המקורי (חשבון מספר 55) והשני בגין החוזה הנוסף (חשבון מספר 19). כן עתרה לפיצוי כספי בשל השינויים שנכפו עליה על ידי המשיבה, כשלטענתה, פיצוי זה מעוגן בהוראות החוזה. המבקשת טענה כי סך כל המגיע לה עומד על סך של כ-200,000,000 ₪ (100,000,000 לצורכי אגרה) אולם המשיבה דחתה את דרישותיה שלא כדין ובחוסר תום לב.
5. מנגד, המשיבה טענה בכתב הגנתה, כי כתב התביעה חסר כל פירוט ומדובר בניסיון של המשיבה לשנות בדיעבד את תנאי המכרז ותנאי ההתקשרות בין הצדדים ביחס לפרויקט. המשיבה טענה כי לו היא הייתה יודעת כי המבקשת לא תבצע את החוזה על שינוייו במחיר המקורי שציינה בהצעתה למכרז, היא לא הייתה מתקשרת עמה בהסכם לביצוע הפרויקט. כן טענה כי המבקשת לא פעלה בהתאם למנגנון יישוב הסכסוכים שמעוגן בהסכם שנועד לבחון טענות שונות "בזמן אמת", ולא פנתה למהנדס כנדרש בהתאם לחוזה, כשבפועל סוגיית השינויים נלקחה בחשבון על ידי הצדדים ומראש.