40. במקרה דנן, בחלק גדול מהמבוקש בדרישה לגילוי מסמכים, מצאה לנכון המבקשת להתייחס לסוגי מסמכים ובציינה "כל ..." ורק ביחס לחלק מהמבוקש התייחסה באופן ספציפי.
משכך, לכאורה מדובר בגילוי מסמכים כללי ולא בגדר גילוי מסמכים ספציפי, הגם שהמשמעות לסיווג האמור אינה כה משמעותית, במסגרת הערכאה הדיונית.
עם זאת, בבואנו לבחון דרישות שכאלו באספקלריה של הכבדה וכד', אין להתעלם מאופן הדרישה.
ראו דברי כב' השופט סולברג ברע"א 8834/13 גרון נ' זלץ (13.3.14) וכן כב' השופט פוגלמן ברע"א 5853/14 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד ספאלדין (20.10.14).
מנגד, ראו השופט הנדל ברע"א 1395/12 שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא נ' עו"ד ברוך טולידאנו (21.3.12) וכן דברי כב' השופט דנציגר ב ברע"א 8785/13 סגמן נ' עו"ד דורון לנגה (31.12.13) בה קבע בית המשפט כי "יתר על כן, אף הדרישות שברישא לסעיף 1.13 וברישא לסעיף 1.14 – לכל מסמכי הנהלת החשבונות ולכל המסמכים המצויים בידי המשיבים הנוגעים לפרויקט, בהתאמה, אינן יכולות להיחשב כדרישה למסמכים ספציפיים" (פסקה 11; ההדגשות שלי).
עוד יש להפנות לאשר נפסק כי בית המשפט לא ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים "המצויים ממילא בידי המבקש" [כב' השופטת אבניאלי בת.א. 21897/03 י. וי. סוכנויות החשמלית בע"מ נ' בנק הפועלים (13.10.04)].
41. על רקע האמור נבחן את המבוקש על ידי המבקשת בכל הקשור לנושא גילוי המסמכים.
בבקשה התבקש בית המשפט לחייב את המשיבה ליתן תצהיר גילוי מסמכים כללי המשקף נכונה את המסמכים הנמצאים בארכיון המשיבה, כך בבקשה, וכן לגלות ולהעביר לעיון המבקשת את המסמכים הספציפיים אשר התבקשו במסגרת הדרישות שנשלחו למשיבה.
בבקשה גופא, צויינו עובדות אודות אשר מצוי בידי המבקשת ובהתייחס לשני פרוטוקולים של ועדת היגוי ותוך השוואה לתצהיר התשובות לשאלון.
עוד נטען אודות "קבוצות שלמות של מסמכים רלוונטיים נעדרים באופן בולט מהתצהיר...", ובהמשך פורטו סוגי קבוצות אלו.
אולם, המבקשת לא פירטה ובמיוחד בהעדר תצהיר, מידת הרלוונטיות של המבוקש ובהתחשב בחזית המחלוקת, וכך גם לא הפנתה לאשר דרשה ולא התקבל והסתפקה בצירוף הדרישות השונות.
42. אין אני סובר כי ניתן להסתפק בהמצאת חומר לבית המשפט ולצפות כי בית המשפט יעשה את מלאכתו של בעל הדין ומבלי שבעל הדין פירט כדבעי את המבוקש. עם זאת, ננסה לבחון את המבוקש באופן כללי ובהתאם לכתבי הטענות.
מעיון בכתבי הטענות וכך גם לאור הנטען על ידי המשיבה, עולה כי לכאורה חזית המחלוקת עניינה אותם שינויים ותוספות שהמבקשת טוענת כי היא זכאית לתמורה נוספת או לפיצוי ובהתחשב בהוראות מסמכי ההתקשרות שבין הצדדים.
המבקשת עצמה בתביעתה, ציינה כי הפרויקט הושלם בחודש אפריל 2009 וכי בחודשים מאי עד ספטמבר 2009 נערכו שינויים, תוספות, השלמות ושיפורים (סעיף 9). עוד נטען בסעיף 12 כי בפרויקט מורכב שכזה לא ניתן לצפות מראש את כל העבודות, הכמויות והמחירים וכשבסעיף 13 נטען אודות חריגות רבות בהיקף העבודה, בכתבי כמויות ובשינויים מהותיים באופי העבודה וכי בגין האמור הוגשו דרישות תשלום.
בהמשך צוין כי מדובר על שינויים בפרויקט אשר המשיבה יזמה או שנבעו מנסיבות חיצוניות, וכשלאחר מכן מפורטות אותן דרישות תשלום, כולל מדוע מדובר בשינוי וכך גם העלויות השונות.
בלשון אחרת, לכאורה, ועל פני הדברים לא מדובר בטענות הקשורות לאשר אירע טרם כריתת ההסכם בין הצדדים וכשלא מובאות כל עובדות הקשורות לשלב הטרום חוזי או לשלב ניהול המו"מ בין הצדדים.
אומנם בסעיף 30 י' לכתב התביעה בפרק שעניינו ריכוז הטענות, נטען כי המשיבה הציגה מצג שווא או הטעתה את המבקשת, אך לא מצוי כל טיעון עובדתי הקשור לטענה זאת.
לכן ולא בכדי, טענה המשיבה בתגובתה את אשר טענה אודות חזית המחלוקת.
לאמור יש להוסיף, כי בבקשתה גם לא נימקה המבקשת מדוע יש להיעתר לחלק מדרישותיה ובהקשר לתביעתה, ולדוגמא הקשור בנושא גדיש.