36. לבסוף בסוגיית השאלון במקרה דנן, נוכח מהות הסכסוך שבין הצדדים וכך גם היקפו, יש למצוא את האיזון הראוי ובאופן שמצד אחד יאפשר בירור אשר נדרש במסגרת שאלון ובהתאם לאשר פורט לעיל, ומנגד לא יהיה בו להכביד או להתיר שאלות שאין מקומן במסגרת שאלון – הכל כפי שפורט לעיל.
בהתאם, נבחנו השאלות השונות אשר נטען כי לא נענו או לא נענו כדבעי.
37. בהתחשב באמור אני מוצא לנכון לחייב את המשיבה להשלים את תשובותיה לשאלון ולענות לשאלות הבאות:
4, 5, 7-13 (למעט 11), 18, 22, 33, 38-40, 44, 51, 53-54, 67-71, 77-79, 83, 85, 89-90, 92ה-יד, 93-97, 99-100, 102, 111, 114, 116ב-ד, 126-127, 129, 133, 135, 142-144, 148-149.
גילוי המסמכים:
38. הפסיקה הכירה בשני פרמטרים עיקריים אותם יש לבחון בשאלת גילוי מסמך, כשהראשון הוא מידת רלוונטיות המידע המבוקש לגיבוש וביסוס טענות המבקש, והשני היא מידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד ממנו נדרש הגילוי. בין פרמטרים אלו יש יחסי גומלין, היינו, ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר כך יש להקפיד בבחינת רלוונטיות הגילוי ולהיפך [ראו ברע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (13.10.09)]. לכך יש להוסיף כי נקודת המוצא היא גילוי מירבי של המידע הרלוונטי למחלוקת וזאת לשם חשיפת האמת, שזו מותנית בכך שיתקיים "דיון הוגן שבו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית", תוך מתן אפשרות לכל צד להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (גורן, עמוד 198).
39. הפסיקה נוקטת בגישה רחבה בסוגיה זו ובהתחשב כי הליך גילוי המסמכים מתנהל בשלב מוקדם של ההליך בין הצדדים. כפי שפסק כב' השופט עמית ברע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08), כי אין מבקש הגילוי נדרש להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש באופן ודאי ו-"די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות". כן נקבע כי אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לתחליף לשלב ההוכחות.
באשר לשאלת ההכבדה, נקבע שם, כי:
"מובן כי אין די בכך שנגרמת הכבדה כלשהי, שכן זו מתלווה, מטבע הדברים, לכל מקרה בו מוטלת חובת גילוי מסמכים. על מנת שהשיקול בדבר הכבדה יצדיק את צמצומה של חובת הגילוי נדרש כי ההכבדה שתיגרם תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין. מבחן זה הינו גמיש ותלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (פרשת כיאט, עמ' 162; פרשת שמשון, עמ' 196)). ודוק: מניעת הכבדה בלתי סבירה מבעל דין הינה שיקול העשוי להביא לצמצום חובת הגילוי גם ביחס למסמכים רלוונטיים. עם זאת, שאלת הרלוונטיות אינה מנותקת מהשאלה האם מדובר בהכבדה בלתי סבירה ... ככל שגוברת תלותו של בעל דין בהליך הגילוי, כך גוברת הנכונות להרחיב את תחולת ההליך ... עוד יוער, כי הטוען כי חובת הגילוי יוצרת לגביו הכבדה בלתי סבירה אינו יוצא ידי חובתו בהשמעת הטענה בעלמא, אלא עליו לפרט, ככל שניתן בנסיבות העניין, מה הקושי העומד בפניו" (שם, פסקה 8).
[ראו גם ברע"א 684/13 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' עננה בע"מ (14.2.13)]. למעשה, השאלה היא כפי שהוצבה ברע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי (10.11.14) היא "האם המסמכים נחוצים לזירת המחלוקת", אם לאו.
כמו יש לזכור, כי לא בנקל יורה בית המשפט לבעל דין לגלות מסמכים שאינם ברשותו או שלא היו קיימים קודם לכן, שכדי להשיגם יידרש בעל הדין להשקיע מאמצים רבים [ראו למשל בפרשת מחסני ערובה].