33. המשיבה הרחיבה בנושא הרלוונטיות או אי הרלוונטיות ביחס לחלק מהשאלות. לנושא זה התייחסנו לעיל וכשנוסיף כי אין מקום להידרש במסגרת שאלה זו או אחרת לדיון מעמיק ומקיף, אלא יש לבחון את שאלת הרלוונטיות כפי שנראה באופן כללי מתוך כתבי הטענות.
יתר על כן, אין מקום להפוך את המסגרת של החלטה בעניין שאלון למסגרת הכרעה בשאלה כעין "שינוי חזית" וכדומה [ראו למשל כב' השופט אורנשטיין בבש"א (ת"א) 23889/07 סטילפלסט בע"מ נ' חברת ד. לכיש פלסטיק בע"מ (24.1.08) פסקאות 8 ו-9 (סיפא); ראו גם קדם, הודיות בעמוד 50].
34. מנגד, יש מקום לקבל את עמדת המשיבה כי אין מקום לבקש את פרשנות המצהיר מטעם הצד שכנגד, אודות סעיף זה או אחר במסמך זה או אחר או שהמצהיר ידלה מתוך מסמך זה או אחר נתונים מבוקשים, אשר אין צורך במצהיר על מנת לבררם ולהסיקם.
מדובר בשאלון האמור להתייחס בעיקרו לעובדות ולא למסקנות או פרשנויות וכמובן שהשאלון לא נועד "לתפוס" את הצד שכנגד אודות פרשנות משפטית זו או אחרת [ראו למשל כב' השופט זמיר בת.א. (ת"א) 11897/07 יובנק חברה לנאמנות בע"מ נ' אלטשולר שחם בע"מ (24.12.07), בציינו כי "כל השאלות המופיעות בפרק ג' 5 לבקשה מתייחסות לחובות הנאמנות על פי שטר הנאמנות והתשקיף, ומעצם טיבן, אלו שאלות משפטיות הניתנות להסקה מתוך שטר הנאמנות, ואין הצדקה לחייב את התובעות בהבעת פרשנותן לשטר"].
כך גם אין מקום לבוא חשבון עם המצהיר אם פירט באופן מלא את תשובתו אם לאו וכשיש לזכור כי מצויים אנו בשלבים מקדמיים ולא במסגרת ההוכחות והחקירות [ראו האמור בעניין סלון ירושלים בו נאמר כי "השאלון אינו במה לויכוח וניגוח"].
35. בכל הקשור לזהות המצהיר מטעם המשיבה, בהתאם לפסיקה נקבע כי עליו להידרש גם לנושאים שאינם בידיעתו הישירה [ראו כב' השופט דראל בת.א. (י-ם) 26055-04-12 יזדיאן נ' מדינת ישראל (23.6.14)], וזאת לאחר בירור עם גורמים נוספים על מנת שיינתן מענה הולם לשאלות שנשאלו. המלומד זוסמן כבר כתב בהקשר לכך כי "יש ובעל דין נדרש להשיג ידיעות מאדם אחר, כדי שישיב על השאלון, אך אין הוא חייב להגיש אלא את תשובתו שלו" (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמוד 451)].
משכך אין הכרח כי למשיב דווקא ידיעה אישית. יתר על כן, עליו לברר גם נושאים שאינם בידיעתו האישית.
ודוק, במסגרת התשובות לשאלון דנן, לא נטען על ידי המצהירה כאילו אינה יכולה לענות מחוסר ידיעה וכשבנוסף, ציינה המצהירה את תפקידה וכי ביררה את העובדות הנצרכות עם הגורמים השונים שעסקו בפרויקט.
כמובן שמעת שצד בוחר את המצהיר מטעמו, לוקח הוא בחשבון כי יכול ואותו מצהיר ייחקר וכד'.
מכל מקום, כדבר שבשגרה אין אני סובר כי יש מקום שבעל דין אשר שלח שאלון יכתיב לצד שכנגד מי יהיה המצהיר מטעמו.
ודוק, כמובן שמעת שצד בחר במצהיר זה או אחר הרי תשובותיו מחייבות את אותו צד לכל דבר ועניין.