30. ככל שמדובר בשאלות שהמענה רלוונטי לחזית המחלוקת בין הצדדים, ויש בהן כדי לסייע בגיבוש גרסה עובדתית של בעלי הדין, אזי מצופה כי בעל הדין המשיב לשאלון, יגיש תצהיר תשובה מפורט וברור תוך התייחסות עניינית לאשר נשאל. יש לזכור בהקשר זה, כי הזכות להציג שאלות אינה מצומצמת לעובדות אשר שנויות במחלוקת במישרין, והיא חלה גם לגבי העובדות שקיומן אי שאי-קיומן נוגע לקיום או לאי קיום של העובדות השנויות במחלוקת במישרין [ראו א' קדם הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים בהליך האזרחי (הוצאת אוצר המשפט, 2009) עמוד 46 (להלן: קדם, הודיות)].
על כן, ככל שמדובר בשאלות רלוונטיות לחזית המחלוקת כמפורט, במיוחד ביחס לשאלות שאין כל קושי להשיב עליהן, כמו למשל על ידי הפקת נתונים האגורים במערכות מידע ממוחשבות, כשדי בלחיצת מקש כדי להפיק מסמכים שיש בהם כדי לסייע במענה ענייני לשאלון, גוברת אותה ציפייה, מבעל הדין להתכבד ולהשיב על השאלה בפרוטרוט [ראו למשל בדומה דבריו של כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) בהקשר של טיעון ההכבדה ביחס להליכי גילוי מסמכים; רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (1.11.05) (להלן: פרשת מחסני ערובה)].
31. במקרה דנן, חזית המחלוקת פורטה בכתבי הטענות, אולם אין לצמצם את השאלות בשאלון רק לשאלות הקשורות לחזית המחלוקת במובן הצר אלא במובנה הרחב וכל עוד ויכול ויהא בתשובה לסייע בידי בעל הדין.
מנגד, יש לבחון גם את שאלת ההכבדה ובאופן שיהיה בו כדי לאזן בין הדברים [ראו כב' השופט ברנר בת.א. (ת"א) 2703/06 נכסי יבמ ישראל בע"מ ואח' נ' אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ (23.4.12)].
עם זאת, חיים אנו מפי כתבי הטענות ובעיקר מכתב התביעה על העובדות אשר פורטו בו ובמיוחד בהעדר תצהיר ביחס לעובדות אחרות, וראו בהמשך הדברים בפרק הדיון בנושא גילוי המסמכים.
32. בהתייחס לטענות ספציפיות, המצהירה מטעם המשיבה חזרה וציינה בהתייחס לשאלות רבות כי התשובות מצויות בידיעתה של המבקשת ועל כן אין מקום להשיב עליהן.
אכן, מוציאים אנו גישה בפסיקה לפיה אין מקום למענה על שאלות שכאלו [ראו למשל כב' השופט עמית בת.א. (חי') 1657/00 בש"א 14551/04 חאמד אגבריה (קטין) נ' ד"ר ליאון פריש (28.10.04)] וזאת הן בהתבסס על נימוק של הכבדה מיותרת והן כי לא למטרה זו נועד השאלון.
מנגד, מוצאים אנו גישה שונה וכדברי כב' השופט זילברטל בבר"ע (י-ם) 210/04 דן רנט א קאר בע"מ נ' פרל (5.5.04) אשר לא קיבל את טענת המבקשת שם כי התשובות מצויות בידי המשיבים שם בציינו "... אינני סבור כי מדובר בטעם שמצדיק הימנעות ממתן תשובה לגופו של ענין. גם אם ניתן להניח שהענין מצוי בידיעת השואל, לעיתים כוונת השאלון היא לייתר הצורך בהוכחת עובדה מסוימת שכן ניתן יהיה להסתמך על תשובת בעל הדין שכנגד".
[ראו גם גורן לעיל].
דומה כי בנסיבות כנסיבות דנן, מענה ראוי לשאלון גם בשאלות מסוג זה, אמור להביא לחיסכון ניכר הן בכל הקשור לצמצום המחלוקות והן באשר יידרש להוכחה.
לשיטתי, רשאי בעל דין וגם במסגרת שאלון לקבל גרסה ברורה מהצד שכנגד, לרבות על מנת לדעת אם ביחס לעובדה זו או אחרת או נושא זה או אחר, בעל הדין שכנגד, אינו חולק על אשר סובר השואל או מצוי בידיעת השואל אולם הצד שכנגד יכול ויחלוק על כך. לא מדובר בהודיה בעובדות במובן הצר, אלא במובן הרחב של בחינת הגרסה.
הגם שכך, גם ביחס לשאלות מסוג זה, יש מקום לבחון שלא מדובר בהכבדת יתר או בנושאים שלא מצדיקים שאלה זו או אחרת מהסוג האמור.