26. בנוסף, עתרה המשיבה לכך כי בית המשפט לא רק שידחה את הבקשה על כל חלקיה, כי אם יעשה שימוש בסמכותו להורות על סיום ההליכים המקדמיים בין הצדדים לנוכח היותם רחבי היקף באופן קיצוני וחורגים מגדר המחלוקת כפי שהוגדרה על ידי המבקשת עצמה בכתבי טענותיה.
תשובת המבקשת לתשובת המשיבה
27. המבקשת התייחסה בתשובתה לטענות המשיבה, תוך שהיא דוחה אותן אחת לאחת. המבקשת הדגישה כי למעשה המשיבה הפרה את אשר הורה בית המשפט בהחלטתו. בנוסף, כי כל העובדות אשר טענה מצויות בכתבי הטענות והמסמכים ועל כן לא נדרש תצהיר. עוד נטען כי המשיבה לא נדרשה ליתן פרשנות משפטית או אחרת למסמכים, וכי גם אשר יכול ומצוי בידיעתה של המבקשת נדרש לאישור ואימות מטעם המשיבה. בהתייחס לשאלת הרלוונטיות, הרי השאלות בשאלון מתייחסות לשאלות שבמחלוקת.
28. באשר לבקשתה בעניין גילוי המסמכים הספציפיים, טענה המבקשת כי יש לדחות את טענת המשיבה כי בקשת הגילוי הספציפי נוסחה בניגוד להוראות הדין וכי המבקשת לא הסבירה תחילה את הרלוונטיות של אותם מסמכים ספציפיים. כן טענה המבקשת כי עד למועד הגשת התגובה (כך במקור) לא טענה המשיבה נגד דרישת גילוי זה, הגם שעיקר המסמכים לטענת המבקשת, נדרשו עוד בשנת 2011. לטענתה, לפי הפסיקה, היה על המשיבה להתייחס לגבי כל מסמך ומסמך נדרש ולפרט ביחס למסמכים אשר אינם נמצאים עוד בידה, מה עלה בגורלם.
כן טוענת המבקשת כי מדובר במסמכים רלוונטיים ומפנה לכך שעל פי הפסיקה הנוהגת כיום, יש לגלות כל מסמך ש"עשוי לקדם את עניינו של בעל הדין", תוך הפניה לרע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' דהן (8.7.13).
דיון והכרעה
סוגיית השאלון:
29. הפסיקה כבר הכריעה בסוגיית מענה לשאלונים במסגרת הליכים מקדמיים בין צדדים, כי "מטרת השאלות היא לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות, בהנחה שאם בעל דין ייאלץ לומר דבריו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו" [ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013) עמוד 188 (להלן: גורן)], כך שלמעשה מענה לשאלונים מסייע לבסס גרסה עובדתית מסוימת של בעל דין. אולם, יש לערוך איזון בין מידת הרלוונטיות של השאלות השונות ובין אי הכבדה יתרה על הצדדים להליך [ראו למשל כב' השופט מרזל בת.א. (י-ם) 47860-03-10 המועצה הלאומית למניעת תאונות בע"מ נ' מדינת ישראל- משרד התחבורה (19.5.11); כב' השופט ענבר בת.א. (י-ם) 3123-09 שטרן נ' "אגד"-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (9.12.10)]. לצד זאת, יש לזכור כי השלב המקדמי הוא שלב ה"פרוזדור" בלבד, ומשכך נדרש כי השאלון ינוסח באופן שלא יהיה בו כדי להביא לידי עיכוב בירור התובענה לגופם של דברים, יתר על המידה [ראו למשל רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ (20.8.08)].
בית המשפט אף רשאי לבחון את השאלון על דרך של "התרשמות כללית" כאשר כמכלול, השאלון חייב לשקף אופי ענייני ומעשי [ראו בר"ע 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ (22.3.06) (להלן: עניין סלון ירושלים)].