ז. אחריות המערערים
25. בית-המשפט המחוזי הטיל על המערערים אחריות לנזקי הבנק. הבסיס העיקרי לאחריות זו מקורו בעוולת הרשלנות. נקבע כי המערערים כדירקטורים של הבנק חבו לבנק חובת זהירות, וכי הפרו אותה בכך שלא התנהגו כפי שדירקטור סביר היה מתנהג בנסיבות העניין. הפרה זו גרמה לנזקי הבנק במספר ניכר של פרשיות שנותחו על-ידי בית-המשפט המחוזי. בכל הנוגע לזוסמן נקבע כי הוא יישא במלוא הנזק שהתרשלותו גרמה בתשע פרשיות (פרשת T.T. & Co.; פרשת גמה; פרשת חיל"ו; פרשת ישראל הצעיר; פרשת חברות נ.א.; פרשת חשבונות שניאורסון; פרשת חשבון 8005 – חשבון השבעה; פרשת נא"ב; חלק מפרשת החברה האמריקאית-ירושלמית), ואילו בשתי פרשיות הוא יישא במחצית הנזק שנגרם לבנק באותן פרשיות (פרשת T.T. & T.; פרשת דקל), ובתשע פרשיות נוספות הוא יישא בשליש מהנזק שהן גרמו לבנק (פרשת אוצר חסכון בע"מ; חלק מפרשת החברה האמריקאית-ירושלמית; פרשת החברה הכלכלית לישראל, פרשת ע.ט; פרשת קרימון; פרשת טוקר; פרשת מ.ס.; פרשת מעבר תיירים; פרשת הבונדס). אשר לבוכבינדר נקבע כי הוא יישא במלוא הנזק שנגרם לבנק בחמש פרשיות (פרשת חברת נ.א.; פרשת חשבונות שניאורסון; פרשת חשבון 8005 – חשבון השבעה; פרשת נא"ב; חלק מפרשת החברה האמריקאית-ירושלמית); במחצית הנזק שנגרם לבנק בשש פרשיות (פרשת T.T. & T.; פרשת T.T. & Co.; פרשת דקל; פרשת
--- סוף עמוד 309 ---
גמה; פרשת חיל"ו; פרשת ישראל הצעיר) ובשליש מהנזק שנגרם לבנק בתשע פרשיות (הן הפרשיות שבהן חויב גם זוסמן בשליש מהנזק). נוסף על האחריות על-פי עוולת הרשלנות הוטלה על המערערים אחריות בגין הפרת חובת האמון שהם חבו לבנק לעניין פרשה אחת בלבד (פרשת נא"ב). נפתח באחריות המערערים על בסיס רשלנות. בהקשר זה נעמוד תחילה על תחולתה של עוולת הרשלנות על דירקטור בחברה. לאחר מכן נבדוק את התרשלותם של המערערים שלפנינו כדירקטורים ואת הפרשות השונות שבהן התרשלות זו מצאה את ביטויה.
ח. אחריות המערערים ברשלנות
עוולת הרשלנות
26. עוולת הרשלנות מוסדרת בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיפים 35 ו- 36 לפקודה). מן המפורסמות הוא כי עוולה זו מבוססת על כמה יסודות, שרק עם הצטברותם הבו-זמנית משתכללת אחריות בגין רשלנות. היסודות הללו הם ארבעה:
(1) חובת זהירות; (2) התרשלות באי-קיומה; (3) גרימה של (4) נזק (ראו ע"א 653/97 חברת מרכז ברוך וצפורה בע"מ נ' עיריית תל-אביב-יפו [7], בעמ' 825).