--- סוף עמוד 320 ---
השתתף בשום ישיבה של הדירקטוריון. אין לך הפרה רבתי מזו. זוסמן השתתף במספר קטן מאוד של ישיבות, ואף הוא חרג מהסביר בעניין זה.
אצילת סמכויות הדירקטוריון ופיקוח על ההנהלה הפעילה
45. הפקודת הכירה בגוף מינהלי אחד והוא הדירקטוריון. לא נעשתה הבחנה בין הגוף הקובע את מדיניות הביצוע של החברה לבין הגוף המנהל את ענייניה השוטפים של החברה, חרף זאת בחברות רבות נעשתה הבחנה בין הדירקטוריון לבין ההנהלה הפעילה. כדי לאפשר להנהלה הפעילה לפעול אצל הדירקטוריון מסמכויותיו להנהלה הפעילה (ראו כהן [43], בעמ' 42). בכל אלה חל שינוי ניכר עם חקיקתו של חוק החברות. חוק זה הקים, מחד גיסא, בצד הדירקטוריון אורגן ניהולי נוסף, הוא המנהל הכללי, תוך קביעת חלוקת תפקידה ביניהם באופן שהדירקטוריון יתווה את המדיניות של החברה, ואילו המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני החברה (סעיפים 92 ו- 120 ). מאידך גיסא, נאסרה אצילת סמכויות הדירקטוריון למנהל הכללי (סעיף 92(ב)). האירועים נושא ערעור זה נבחנים על-פי הדין הקודם, אשר איפשר אצילת סמכויות, עם זאת אצילה זו – אף שעקרונית הייתה אפשרית – אינה יכולה להגיע לכדי השתחררות הדירקטוריון ממרבית סמכויותיו כפי שאירע במקרה שלפנינו (ראו פיסקה 35 לעיל). זאת ועוד, גם לעניין סמכויות הדירקטוריון הניתנות להאצלה לפי הפקודה, אין הדירקטור יוצא חובתו בהצבעתו על אצילתה של אותה סמכות. עליו להמשיך ולפקח, כחלק מהדירקטוריון, על האופן שבו ההנהלה הפעילה מבצעת את תפקידה (ראו א' פלמן, ה' בר-מור דיני חברות בישראל – להלכה ולמעשה (כרך ב) [37], בעמ' 613). על-כן חייב הדירקטור לקבל מידע על פעולותיה של ההנהלה הפעילה. עליו לעיין בדינים ובחשבונות השונים של גופי הביקורת הפנימיים (כגון ועדת הביקורת והמבקר הפנימי) והחיצוניים (כגון דוח הביקורת של בנק ישראל). עד כמה שאלה הם בעלי אופי טכני מדי, עליו לבקש עזרה ולקבלה כדי לסייע לו בהבנת החומר. כל זאת לא עשו המערערים. בוכבינדר טען שלא היה דירקטור כלל וממילא לא קיים כל פעולות של פיקוח. זוסמן שהשתתף במספר קטן של ישיבות, לא עשה דבר של ממש (לא במסגרת הדירקטוריון ולא מחוצה לו) כדי לקיים פיקוח על המינהלה. המערערים לא עיינו בפרוטוקולים של המינהלה; הם לא עיינו בדוחות הביקורת של בנק ישראל (למעט דוח אחד). הם לא פיקחו על תיקון הליקויים שעליהם הצביעו דוחות אלה.