43. שני המערערים טענו בבית-המשפט המחוזי ובפנינו כי הם היו דירקטורים "חיצוניים" (כלומר אינם מועסקים על-ידי הבנק), ועל-כן חובת הזהירות המוטלת עליהם היא פחותה בהשוואה לדירקטורים "פנימיים" המועסקים על-ידי הבנק. ודוק, המערערים היו בעלי מניות בבנק. הם לא היו דירקטורים מטעם הציבור, כמשמעות הדיבור בפקודת החברות [נוסח חדש] (ראו סעיף 96ב לפקודה), והם לא היו ראויים לשמש כדירקטורים חיצוניים, כמשמעת דיבור זה בחוק החברות (סעיף 240 לחוק החברות). האופי ה"חיצוני" של מעמדם מתבטא בכך שהם לא הועסקו על-ידי הבנק ולא קיבלו משכורת ממנו. מה חובתם של דירקטורים "חיצוניים" אלה? נקודת המוצא העקרונית הינה כי חובתם היא כחובתו של כל דירקטור (פנימי), כלומר עליהם לנקוט את כל אמצעי הזהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין. רמת (סטנדרד) הזהירות המוטלת עליהם זהה אפוא לרמת (סטנדרד) הזהירות המוטלת על כל דירקטור אחר, עם זאת יש להתחשב במעמדם ה"חיצוני" לעניין האמצעים שעליהם לנקוט כדי לצאת ידי חובתם. כפי שראינו, רמת הזהירות היא תמיד פונקציה של הנסיבות, ואחת
--- סוף עמוד 319 ---
הנסיבות היא אופיים החיצוני של הדירקטורים (ראו י' כהן דיני חברות (כרך ב) [36], בעמ' 158). בית-המשפט המחוזי הכיר בהבחנה זו, בציינו:
"באי כוח הנתבעים טוענים, כי יש להבחין בין דירקטורים במשרה מלאה לבין דירקטורים 'חיצוניים', ואכן היה ממש בטענה זו אילו היה מדובר בליקוי אחד או שניים שניתן לעמוד עליהם רק לאחר בדיקה מדוקדקת של הספרים והמסמכים. בענייננו מדובר בהזנחה מוחלטת של כל תפקידי הדירקטור. בנסיבות אלה אין לפטור דירקטור מאחריות רק בשל היותו 'חיצוני'" (עמ' 32).
אכן, בפרשה שלפנינו מחדלם של המערערים לנקוט אמצעי זהירות הוא כה חריף ועמוק, עד כי כל התחשבות באופיים ה"חיצוני" לא הייתה מועילה להם. מטעם זה נוכל לדחות את הטענה בדבר "חיצוניות" תפקידם של המערערים בלא לנסות לקבוע אמות מידה מדויקות יותר באשר לאמצעי הזהירות שעליהם לנקוט. נעבור עתה לניתוח "ראשי" התרשלותם של המערערים. לאחר מכן נבחן כמה סוגיות מיוחדות שבהן גרמה התרשלות זו נזק לבנק.
השתתפות בישיבות הדירקטוריון
44. הדירקטוריון הוא אורגן מרכזי של החברה. הוא פועל באמצעות נושאי המשרה (הדירקטורים) המתמנים כחברי הדירקטוריון. על כל דירקטור מוטלת החובה להשתתף בהגשמת תפקידי הדירקטוריון. הדירקטוריון מגשים את תפקידיו, בין השאר באמצעות ישיבות הדירקטוריון וועדותיו. מכאן חובתו של כל דירקטור להשתתף בישיבות הדירקטוריון שעה שהוא מתכנס. לעתים מוטלת עליו אף החובה לדרוש את כינוסו של הדירקטוריון במקום שהוא נמנע מהתכנסות. דירקטור לא יכול להגשים את חובותיו בשלט רחוק. עליו להשתתף בישיבות הדירקטוריון. כמובן, חובת ההשתתפות בישיבות הדירקטוריון אינה חובה מוחלטת. דירקטור לא יפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי החברה, אם מטעמים ראויים יימנע מלהשתתף בישיבה זו או אחרת של הדירקטוריון. הכול הוא עניין של מידה וסבירות. הכול תלוי במספר ישיבות הדירקטוריון המתקיימות בשנה, במספר הדירקטורים, בגודל החברה, בטיב עסקי החברה, בעניינים הנדונים בה ובמספר החיסורים של הדירקטור. אין לנו צורך להרחיב בעניין זה, שכן המערערים סטו במידה ניכרת מרמת ההתנהגות הראויה. בוכבינדר לא