49. חברת T. T. & T. הינה חברה בבעלותם של שלושה מחברי המינהלה. חרף היותם בעלי עניין אושר לחברה זו אשראי בסכומים של מאות אלפי דולרים. האישור נעשה ללא הערכה של שווי הביטחונות, ללא קיום ביטחונות נאותים, ותוך הימצאות שלושה מחברי המינהלה במצב של ניגוד עניינים בהיותם "בעלי עניין". דבר לא נעשה על-ידי המערערים – כחברי הדירקטוריון – בכל שלב שהוא למניעתו של מצב דברים זה. בית-המשפט המחוזי הטיל על המערערים חובה לשאת במחצית מהנזק שעיסקת אשראי זו הסבה לבנק.
50. בית-המשפט המחוזי קבע כי חברת T.T. & Co. היא חברה שזוסמן נמנה עם בעלי מניותיה (25%). חברה זו קיבלה שתי הלוואות מהבנק: האחת בסכום של מיליון דולר, והאחרת בסכום של חצי מיליון דולר. ההחלטה על הלוואות אלה נתקבלה במינהלה, אשר חלק מחבריה היו בעלי עניין במתן ההלוואה. אשראי זה ניתן על-ידי המינהלה בלא ביטחונות נאותים ותוך הפרת ההוראות בעניין זה. הדירקטוריון של הבנק
--- סוף עמוד 323 ---
– והמערערים בכללו – לא עשו דבר כדי למנוע מצב דברים זה. בית-המשפט המחוזי הטיל על זוסמן את החובה לשאת במלוא הנזק שעיסקת אשראי זו גרמה לבנק, שכן הוא היה בעל עניין בקבלת ההלוואה. על בוכבינדר הוטלה החובה לשאת במחצית הנזק.
51. חברת גמה שימשה את זוסמן בעסקיו. הבנק נתן לחברה זו אשראי בסכום של 750,000 דולר וכן ערבות בנקאית בסכום של 1,250,000 דולר, שהוגדלה בתוך כחודש ב-200,000 דולר נוספים. האשראי והערבות ניתנו בלא שנתקבלו ביטחונות ראויים. בית-המשפט המחוזי קבע כי זוסמן – אשר היה בעל עניין בקבלת ההלוואות – יישא במלוא הנזק שעיסקה זו הסבה לבנק. על בוכבינדר הוטלה החובה לשאת במחצית הנזק.
52. חברת חיל"ו (חברה ישראלית לבנין והשקעות בע"מ) הייתה חברה בבעלות הלפרין והורוביץ בחלקים שווים והייתה שותפה עם חברת ישראל הצעיר בפרויקט בנייה בבית שמש. לחברה זו ניתן אשראי בסכום של 500,000 דולר, שהוגדל ל-800,000 דולר. הביטחון היחיד אשר ניתן לאשראי זה היה ערבות של זוסמן, שנחתמה רק כשנה לאחר מתן האשראי הראשון, וזוסמן מתכחש לה, ושעה שחשבונו של זוסמן משועבד לטובת בנק הפועלים. בית-המשפט קבע כי האשראי לחיל"ו ניתן בדרך רשלנית וללא ביטחונות נאותים. הוא חייב את זוסמן לשאת במלוא הנזק בפרשה זו, ואת בוכבינדר במחצית הנזק בפרשה.
53. לחברת ישראל הצעיר, שותפתה של חיל"ו בפרויקט הבנייה בבית שמש, אושר אובליגו קיים בסכום של 516,920 דולר, לאחר שיתרת חובה זו נוצרה בחשבונה במועדים מוקדמים ללא כל אישור וללא קבלת כל ביטחון. האובליגו של החברה עלה אף מעבר לסכום שאושר והגיע לסכום של 558,000 דולר. הביטחון היחיד לאשראי זה היה ציפייה להכנסות מפרויקט בנייה בבית שמש. האשראי של ישראל הצעיר לא הוחזר. בית-המשפט מצא כי האשראי ניתן תוך התרשלות, שכן האשראי ניתן ללא כל ביטחון תקף, כמו כן האשראי אושר באופן רטרואקטיבי. בנוסף, נעדרו מסמכים חיוניים רבים מתיק החברה. לאור זאת חייב בית-המשפט המחוזי את זוסמן לשאת במלוא סכום נזקי הבנק בפרשה זו. בוכבינדר חויב לשאת במחצית הנזק.