פסקי דין

ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נז(4) 289 - חלק 23

11 מאי 2003
הדפסה

54. לאור טענות הצדדים אף אנו בדקנו עיסקאות אשראי אלה ואת שאר עיסקאות האשראי אשר נידונו על-ידי בית-המשפט המחוזי. בחנו את טענותיהם של המערערים באשר למימצאים העובדתיים שקבע בית-המשפט ובאשר למסקנותיו המשפטיות. הננו סבורים שהמימצאים העובדתיים מעוגנים בתשתית הראייתית שהוצגה בפני בית-

--- סוף עמוד 324 ---

המשפט. כן סבורים אנו כי מסקנתו המשפטית של בית-המשפט המחוזי שלפיה המערערים – ועמם חברי הדירקטוריון האחרים – התרשלו באי-קביעת מדיניות האשראי של הבנק בהליך מתן האשראי ובמתן אשראי ללא ביטחונות נאותים, מבוססת כראוי בדין. כתוצאה מכך נגרם נזק לבנק (שנדון עליו בהמשך). אכן, דירקטור של בנק אשר אינו דואג במסגרת הדירקטוריון לקבוע מדיניות אשראי ונוהלי אשראי מתרשל כלפי בנק; דירקטור אשר אינו מפעיל במסגרת הדירקטוריון כל פיקוח ואינו מגלה כל עניין בפעולותיה של ועדת האשראי, מתרשל כלפי בנק; דירקטור אשר אינו דואג במסגרת הדירקטוריון לקיום מדיניות ראויה של ביטחונות ומסמכים בעת מתן האשראי, מתרשל כלפי הבנק.

התרשלות בהקשר של המעילות והגניבות של המנהלים

55. חלק מנזקיו של הבנק נגרמו על-ידי מעילות וגניבות של חברי המינהלה של הבנק. בית-המשפט המחוזי מצא את המערערים – כחברי הדירקטוריון – אחראים בגין נזקים אלה והטיל עליהם אחריות לתשלום פיצויים בשיעור של שליש מהנזקים שנגרמו בגין מעילות וגניבות אלה. כותב בית-המשפט המחוזי:

"מעשי המעילה נתאפשרו עקב האווירה הכללית של חוסר פיקוח אשר שררה בבנק בגלל אי-תיפקודו המוחלט של הדירקטוריון"
(עמ' 89).

במסגרת פרטי התרשלות אלה ניתח בית-המשפט כמה פרשיות ספציפיות (כגון פרשת החברה האמריקאית-ירושלמית, פרשת רואש, פרשת החברה הכלכלית לירושלים, פרשת ע.ט., פרשת קרימון, פרשת טוקר, פרשת חשבון מ.ס., פרשת חשבון מעבר תיירים ופרשת הבונדס). בית-המשפט המחוזי קבע כי חברי המינהלה מעלו בפרשיות אלה בכספי הבנק, והטיל בגין זאת אחריות על המערערים כחברי הדירקטוריון. לשם הדגמה נביא שלוש פרשות בסוג זה של עניינים.

56. החברה האמריקאית-ירושלמית היא חברה ישראלית בבעלותו של שטרן, אחד מחברי המינהלה. היא עסקה במתן הלוואות בשוק האפור. לחברה זו אושרו אשראים במאות אלפי דולרים בסוף 1984 ללא ביטחונות. קו אשראי זה הוגדל (ביום 25.12.1984) ל-250 מיליון שקל, והוא הוגדל פעם נוספת (ביום 5.5.1985) למיליון דולר, ואף זאת ללא ביטחונות. בית-המשפט המחוזי ציין בקשר לפרשה זו כי

עמוד הקודם1...2223
24...34עמוד הבא