68. המערערים מלינים על שיטת חישוב הנזק שאומצה על-ידי בית-משפט קמא. לטענתם, יתרות החובה בחשבונות השונים אינן משקפות את הנזק. לדידם, יש לערוך בחינה של כל פעולה ופעולה שבוצעה בכל חשבון וחשבון, לבחון אם היא נגרמה ברשלנותם ולהצביע על שיעור יתרת החובה בחשבון שפעולה זו אכן יצרה. על-פי תפיסה זו, הנזק בפרשיות ההתרשלות במתן אשראי הוא סכומי האשראי שניתנו במעשי התרשלות של המערערים ואשר לא הוחזרו. מנגד, טוען המשיב כי יתרות החובה אכן משקפות את הנזק שנגרם לבנק. הסכומים שניתנו ויצאו בפועל מרשות הבנק ולא שבו אליו עוד, הם, כך נטען, סכומים שקל לחשב אותם על-ידי בדיקת היתרות בספרי הבנק, ואלה הוכחו בחוות-הדעת של רואה-החשבון בבלי ושל רואה-החשבון שנור.
69. אכן, כפי שטענו המערערים, יש בעייתיות ביצירת זהות בין נזקי הבנק בפרשיות השונות ובין יתרות החובה בחשבונות השונים נושא התביעה. הטעם לכך הוא שאין לדעת מה יצר את מלוא יתרת החובה בחשבונות השונים, פעולת המערערים הרשלנית בלבד או פעולות נוספות שאין להן קשר למערערים. לעניין קיומה של בעייתיות זו יש להבחין בין שלושת סוגי הפרשיות מושא התרשלות המערערים. בפרשיות ההתרשלות בוויסות מניות הבנק מדובר בחשבונות ששימשו לוויסות מניות הבנק בלבד. לא נעשו בחשבונות פעולות נוספות, על-כן בחשבונות אלה ניתן לומר כי יתרת החובה בחשבונות משקפת את נזקי הבנק. אשר לפרשיות המעילות והגניבות של המנהלים, הרי שבית-המשפט המחוזי חישב את הנזק לפי הסכומים שנגנבו מן הבנק ולא חזרו אליו, ולא על-פי יתרות החובה בחשבונות, ועל-כן טענת המערערים איננה רלוונטית לפרשיות אלה. הקושי קיים אפוא רק בפרשיות ההתרשלות במתן אשראי. בפרשיות אלה מדובר בחשבונות פעילים של חברות מסחריות ששימשו את החברות בפעילותם המסחרית. לאור זאת בחשבונות אלה, בהיעדר ראיות לכאורה, אין לדעת מה יצר את מלוא יתרת החובה – התרשלות המערערים או פעולות נוספות שלא הייתה למערערים התרשלות בהן.
--- סוף עמוד 331 ---
70. ברם גם שיטת המערערים לחישוב הנזק בפרשיות ההתרשלות במתן האשראי לוקה באותו פגם ממש, שכן על-פי תפיסתם, הנזק מתבטא בסכום האשראי שניתן בהתרשלותם הנטענת, בניכוי החלק שהוחזר ממנו, אך לשם חישוב החלק שהוחזר יש להסתמך על יתרות החובה בחשבון. הסתמכות זו על יתרות החובה לחישוב הסכום שהוחזר, וכך לגזור את סכום הנזק, לוקה באותו פגם של הסתמכות על יתרות החובה ישירות לחישוב הנזק.