50. אגמון העיד מטעם התובעות באריכות על הגורמים השונים המעורבים במדיניות תמחור ואספקת דגמים למפיץ זה ולא אחר, והסביר ממה נובע השוני בתמחור בין יצרנים שונים למפיצים שונים. לדבריו יש השפעות אנדוגניות ואקסוגניות על התמחור, ובהן עיתוי, דגמים, שערי מטבע, עודפי כושר ייצור ורצון של היצרן. אגמון ציין, כי אחד הפרמטרים חשובים ביותר הוא מערכת יחסים בין יצרן למפיץ (עמ' 1089 לפרוטוקול). היצרן מתמחר את הרכב לפי ביצועי המפיץ, וקורה לא פעם שיצרן נותן לשני מפיצים מחירים שונים. כאשר יש למפיץ ביצועים טובים, היצרן יבוא לקראתו ויסייע לו במחיר, כאשר למפיץ ביצועים דלים היצרן לא יסייע – התנהלות של "הביצה והתרנגולת". על מנת לקבל מחירים טובים צריך לדבריו לעבוד (עמ' 1036–1037 לפרוטוקול). אגמון העיד כי בפגישתו עם משלחת קיה (כפי שיפורט להלן), לא הובטח לו דבר בעניין המחיר, גם לא שינוי שער, הוא לא התרשם שקיה מתמחרת יקר את רכביה עבור קמי או מונעת מהם דגמים דווקא כדי לפגוע בה: "עזוב רגע, לא כל דבר זו קונספירציה של השב"כ" (עמ' 1068 לפרוטוקול). על פי עדות אונגר, גם טלקאר, לאחר שקיבלה
--- סוף עמוד 18 ---
את זכויות ההפצה, רכשה מקמי את מלאי המכוניות והחלפים באותם מחירים שקמי שילמה עבורם, והמשיכה לרכוש את המכוניות באותו תמחור יקר, וגם ספגה הפסדים עד שבשנת 2010 ניהל אונגר משא ומתן עם קיה בנושא התמחור והודיע למנהל מטה דובאי שאינו יכול יותר להמשיך כך (עדותו עמ' 1653 לפרוטוקול).
51. בענייננו, אין חולק כי ביצועי המכירות של קמי היו דלים (גם אם לא באשמתה בלבד), על כך התווספו תביעות האחריות התרמיתיות, אשר קיה ראתה בהן מעילה באמון. כל אלו כנראה הורידו את המוטיבציה של קיה לסייע לקמי. יצוין, כי בקיה הבינו את הבעייתיות הכרוכה בשליטת מטה דובאי בישראל בשל קשיי תקשורת, ועל כן הומלץ על החזרת השליטה ההפצה בישראל למטה אירופה (דו"ח 23.1.06, נספח 10 לתצהיר J. Park). קיה גם הייתה ערה לבעייתיות התמחור באירו, שנקבע כך תחילה דווקא לבקשת קמי (דו"ח 25.1.05, דו"ח 23.1.06, נספחים 40 לתצהיר יאנג, נספח 23 לתצהיר אנוך). גם בעניין זה המליץ מטה דובאי לשנות את מטבע התמחור החל מחתימת ההסכם עם המפיצה החדשה (דו"ח 23.1.06).
52. מכל מקום, אף אם יש ממש בחלק מטענות התובעות כלפי קיה, ואינני קובעת שכך הוא, הרי לאחר שהתובעות זנחו את טענתן שהתנהלות זו של קיה נגרמה בעטיים של הנתבעים, הפורום הנכון לברור טענת התובעות נגד קיה הוא בבוררות בקוריאה. במסגרת הדיונית שלפניי ייבחנו הטענות המיוחסות לנתבעים בלבד. לענייננו ברור, כי ההתנהלות העסקית בין קיה לקמי, בכל הנוגע לטענות המובאות לעיל, לא נעשתה לצרכי העברת זכויות ההפצה לטלקאר.