פסקי דין

תא (ת"א) 2262/08 תא (ת"א) 8781-07-13 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אברהם אונגר - חלק 25

10 מרץ 2021
הדפסה

77. לטענת התובעות, הקשר התדיר בין יאנג לפארק ובעיקר שתי הפגישות בשדה התעופה, עת פארק טורח להגיע ולפגוש את יאנג בשעות המוקדמות של הבוקר מלמדות על קשר קנונייתי, שוחד ושידול של פארק על ידי הנתבעים על מנת לשלול מקמי את זכויות ההפצה. אינני מקבלת טענה זו. אין בעצם קיומן של תכתובות ופגישות, לרבות הפגישות בשדה התעופה, כדי ללמד על קנוניה נגד קמי. אין זה יוצא דופן שאנשי עסקים מנצלים נחיתות ביניים לצורך פגישות. הקשר התדיר בין יאנג לפארק מלמד על מאמציו של יאנג לקדם את המועמדות של טלקאר על פני מועמדות אחרות. גם לא מן הנמנע, שפארק אכן היה מעוניין בטלקאר מטעמים ענייניים, לאחר שהתרשם בפגישתו עם אונגר, כי הוא האיש אשר מסוגל להוות את החלופה הראויה ביותר להפצת רכבי קיה בישראל, וזאת מתוך ראיית האינטרס של קיה להצליח באיתור מפיצה ראויה. והרי על מטה דובאי הוטל לאתר מועמדות, הוא גם אשר אמון על הקשר היומיומי עם המפיצה, ועל כן סביר שלפארק יהיה אינטרס להצליח בביצוע תפקידו ולהמליץ על מועמדת ראויה תוך ידיעה שזו גם תיבחן גם על ידי מטה סאול והנהלת קיה בטרם אישור סופי. יצוין כי משלחת קיה לאיתור מפיצה מחליפה שהגיעה לישראל בסוף חודש ספטמבר 2006, התרשמה גם היא מאונגר וציינה בסעיף היתרונות של טלקאר "גישה נחושה לעסקים", "רצון חזק לעסקים" ו"איש נלהב שמגלה עניין רב בעסקי קיה" (נספחים 13–15 לתצהיר J. Park).

78. לטענת התובעות, כל המהלך של איתור מפיצה מחליפה בשנת 2007 הוא תוצאה של קנוניה בין הנתבעים לפארק. עובדה היא לטענתן, שקמי קיבלה את הציון הטוב ביותר מבין המועמדות שנבחנו בסוף שנת 2006. עוד טוענות התובעות ובעלי תפקידים מטעמן (לוי; דורון ודאי), כי היה ברור לקמי על סמך הבטחות בעל פה וגם בכתב, כי אם היא תעמוד בתנאי מזכר ההבנות, אזי הסכם ההפצה עמה יוארך. נטען, כי אף לפני החתימה על הסכם ההארכה נאמר לקמי שמדובר בעניין פורמלי וההסכם יוארך, וגם במאי 2007 נאמר להם על ידי פארק, כי קיה מאוד מרוצה מהם ואין צורך להמתין עד לתום השנה על מנת להאריך את ההסכם. טענות אלו אינן הגיוניות וגם אין ראיה שתתמוך בהן. מזכר ההבנות קובע את תנאי ההארכה לשנה, על פיו אם קמי לא תעמוד בתנאים, רשאית קיה לסיים את ההסכם עימה עוד טרם פקיעתו. מזכר ההבנות אינו קובע דבר לעתיד. התובעות לא הצביעו על התכתבות או מסמך אחר בכתב להוכחת טענתם. התובעות מצביעות על שתי תכתובות דוא"ל שלטענתן מוכיחות את ההבטחה: האחת הודעת הדוא"ל מיום 22.11.06 שנשלחה על ידי D.K. Kim ממטה דובאי לקמי, אינה הבטחה, אלא הודעה על כך, שמועמדות קמי תישקל לאחר הערכת פעילותה השנתית (נספח 90 לתצהיר אנוך); השנייה, הודעת דוא"ל מפארק ליאנג מיום 7.8.07, בה נאמר ליאנג (ולא לתובעות) בין השאר, כי כל עוד המפיצה הנוכחית תנהל את עסקיה without bad faith, אין לו ברירה אלא לתמוך בה. גם בכך לא ניתן לראות הבטחה לקמי. הדוא"ל נשלח כאמור ליאנג והתמיכה מותנית בהתנהלות קמי. לדברי J. Park, לפארק ו-D.K. Kim, ממילא אין כל סמכות לתת הבטחה כלשהיא לקמי. הסכמה על הארכה תקופת ההפצה יכולה להתבצע בכתב בלבד, על נייר של הפירמה ובמסגרת חוזה (עמ' 1217, 1220, 1222 לפרוטוקול). לדבריו, לא ברור לו איך אנשי קמי סברו שאם יעמדו

עמוד הקודם1...2425
26...92עמוד הבא