8. קמי וסמלת, שגילו במסגרת 'איסוף הראיות' על אודות מעורבות יאנג בעסקת זכויות ההפצה בין קיה לטלקאר, הגישו תביעה שכנגד בת"א 8781-07-13 נגד יאנג ודה וואי, באותן טענות ובגין אותם נזקים שנטענו בת"א 2262/08, והעמידו אותה לצורך אגרה על סך של 35,710,000 ₪.
9. ממועד הגשת תביעת לוי המקורית ביום 2.12.08 בת"א 2262/08 עברו כתבי הטענות תיקונים וגלגולים רבים עד ליום 9.6.14, המועד בו הסתיים סבב כתבי הטענות בתביעת לוי לנוסח המשולב והמעודכן של תביעת לוי במסגרת תביעה שכנגד (נוסח משולב ומעודכן) בת"א 8781-07-13, (להלן: "תביעת לוי"). בתביעה זו התובעות הן קמי וסמלת בסכום של 192,500,000 ₪. הנתבעים הם אונגר, טלקאר, יאנג ודה וואי.
10. תאגיד קיה שנתבע בתביעה המקורית נמחק מתביעת לוי המעודכנת לאור פסק דינו של כבוד השופט נ' ישעיה מיום 24.5.09, ופסק דינו של בית המשפט העליון מיום 27.6.12. התובעות לא פתחו בהליכי בוררות נגד קיה בקוריאה.
התובענות נידונו לפני מספר מותבים ובמחצית 2015 הועברו לדיון לפניי.
תביעת לוי – ת"א 2262/08 ות"א 8781-07-13 תביעה שכנגד (נוסח משולב ומעודכן)
תמצית טענות הצדדים
--- סוף עמוד 5 ---
11. במוקד התובענה עומדת טענת התובעות לקנוניה, שקשרו הנתבעים עם תאגיד קיה ליטול מקמי את זכויות ההפצה של רכבי קיה בישראל שלא כדין וללא תמורה, תוך שקִיה, בעידודם של הנתבעים, הפרה ברגל גסה את ההסכמים שנכרתו בין קיה לקמי, ונהגה כלפי קמי בחוסר תום לב, וחוסר הגינות משוועים לשמיים. כתוצאה ממעשי הנתבעים נגזל מהתובעות נכס שהיה בידיהן ונגרמו להן נזקים עצומים בעוד שהנתבעים התעשרו שלא כדין, כך לטענת התובעות.
12. על פי הנטען, החל משנת 2003 פעל יאנג מטעמו של אונגר to kill"" את קמי, ולשם כך הכין מסמכי שידול ושלח אותם לקיה על מנת להציג בפני קיה את ביצועיה העסקיים של קמי כעלובים, ולהציג את טלקאר כחלופה ראויה, תוך שהוא יודע כי בין קיה וקמי קיימת מערכת יחסים חוזית מחייבת. נטען כי החלטת קיה שלא לחדש עם קמי את חוזה ההפצה של כלי רכב מתוצרתה, הם פרי שידול, שוחד, שחיתות וקשרים פסולים, של אונגר, יאנג וטלקאר עם בכירים בקיה החל משנת 2003, במטרה להכשיל את קמי, להציגה באור שלילי ולשלול ממנה את זכויות ההפצה כפי שאירע בפועל בסוף שנת 2007. עוד נטען, כי לאחר שהסכם הפצה שנכרת בין קיה לקמי הוארך בשלוש שנים מיום 1.1.2004 ועד ליום 1.1.2007, החלה קיה לפעול בניסיונות מכוונים להכשיל את קמי בפעילותה, תוך הפרת ההסכמים שנחתמו בין הצדדים, והם אלו שהביאו בסופו של דבר לשלילת זכויותיה של קמי כמפיצה של קיה בישראל. הדברים הגיעו לידי כך שבאוגוסט 2006, הודיע מנכ"ל מטה קיה למזרח התיכון, לקמי, כי ספק אם יוארך הסכם ההפצה אשר עומד להסתיים ביום 1.1.07.