גרם הפרת חוזה
93. עוולת גרם הפרת חוזה קבועה בסעיף 62(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"):
"מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון."
חמישה יסודות מצטברים להוכחת עוולת גרם הפרת חוזה, ואלה הם: (1) קיומו של חוזה מחייב כדין; (2) הפרתו של החוזה; (3) גרימת הפרתו; (4) ביודעין; (5) בלא צידוק מספיק.
--- סוף עמוד 33 ---
94. בע"א 8191/16 דיאליט בע"מ נ' הרר (פורסם במאגרים, 17.6.2019) עמד בית המשפט העליון על יסודות העוולה. תכליתה של עוולת גרם הפרת החוזה היא להגן על הזכות החוזית מפני מי שאינו צד לחוזה. השופט דוד מינץ קבע באותו עניין:
"[...] תנאי בלעדיו אין לקיומה של עוולת גרם הפרת חוזה הוא הפרה על ידי צד לחוזה, קרי – מעשה או מחדל בניגוד לו (ע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' סער, פ"ד מה(4) 405 (1991)).
הדרישה השלישית לקיומה של עוולת גרם הפרת חוזה (מעבר לקיומו של חוזה תקף והפרתו) היא גרימה. היינו יש להוכיח קשר סיבתי בין פעולתו של גורם שלישי לבין ההפרה (נילי כהן, עמ' 103)".
95. התובעות טוענות, כי הדין החל על עוולת גרם הפרת חוזה הוא דין מקום ביצוע העוולה, ובענייננו ישראל. לטענתן, המרכיבים המשמעותיים ביותר של עוולת גרם הפרת חוזה התרחשו בישראל בידי אונגר, שהיה אחראי על הפעולות שהביאו להפרת ההסכם שבין קיה לקמי. לטענת הנתבעים, הסכם ההפצה הסתיים ולא חודש, מכאן שלא קיים חוזה מחייב ולא קיימת הפרה. מכל מקום, את ההפרה, אם קיימת, יש לבחון על פי הדין הקוריאני.
96. בענייננו, מחד גיסא מקום מושבם של קמי וטלקאר נמצא בישראל. מאידך גיסא ביצוע העוולה בפועל, ובוודאי בכל הנוגע לפעילותו של יאנג, מקומו בקוריאה – השידול, השוחד, הקשרים המושחתים והקנוניה הנטענים, אשר לטענת התובעות הניעו את קיה, שמקום מושבה בקוריאה, להפר את ההסכם – כל אלו מקומם בקוריאה.
97. מכל מקום, ברי כי את סוגיית קיומו של חוזה מחייב כדין, והפרתו, שהם שני היסודות הראשונים של העוולה, יש לברר לפי הדין המהותי הקוריאני. כך נקבע בהסכמי ההפצה בין קיה לקמי (סע' 34.1 להסכם), וכך גם נקבע על ידי בתי המשפט בישראל, המחוזי (בש"א 2356/08) והעליון: "אחת התניות המופיעה בחוזה הכתוב בין קיה לקוריאה מוטורס היא תניית הבוררות. תניה זו משקפת את אומד דעתה של קיה אשר הסכימה לכרות חוזה הפצה עם מפיץ ישראלי, ובלבד שמחלוקות בינה ובינו יתבררו במדינתה ועל-פי הדין הנהוג בה" (רע"א 5394/09 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ' KIA MOTORS CORPORATIONS [פורסם במאגרים, 27.6.2012]) (ההדגשה שלי – צ.צ.).