123. מכל האמור עולה, כי אין כל רלוונטיות למודלים כלכליים ומתודולוגיות כאלו או אחרות שנערכו על ידי מומחים חשבונאיים, על מנת להעריך את שווי 'זכויות ההפצה'. ראשית, מעדות אגמון עולה שהפיצוי אינו משקף את השווי האובייקטיבי של העסק, אלא את השווי הסובייקטיבי בעיניה של כל מועמדת ספציפית. דלק מוטורס, אחת היבואניות הגדולות
--- סוף עמוד 42 ---
והחזקות בשוק הרכב – "הובלנו אז את השוק" (עמ' 1068 לפרוטוקול) – יכולה לאפשר לעצמה בנקל לספוג שנים אחדות של הפסד עד שהיצרן יכיר בערכה לאור ביצועיה ו"ילך לקראתה" במחירים ובשאר התנאים. או אז, היא תצא נשכרת מבחינה עסקית כלכלית, ומה גם שהיא יכולה לעשות "סינרגיה" בתוך התשתית שכבר קיימת לה ולחסוך בהוצאות רבות. על כן, על פי תחשיב אגמון, "שווה" היה לו להציע ללוי 30 מיליון דולר על מנת להבטיח את זכייתו אצל היצרן, שמעוניין במעבר תפעולי חלק. לעומת זאת לטלקאר, שהייתה בעת ההיא קטנה ממנו לאין ערוך, לא היה "שווה" להשקיע את הסכום הזה. כך סבור אגמון. ולמישהו מחוץ לשוק הרכב זה "שווה" אפס, גם זאת על פי ניסיונו. לשאלה איך עשית את מדרג השווי בין דלק מוטורס וטלקאר, או מישהו שאינו בתחום הרכב, השיב: "דלק מוטורס יכלה לבלוע את KIA באותן ימים בלי להשקיע שקל וחצי. טלקאר הייתה צריכה להשקיע הרבה מאוד כסף בשביל לתפעל את KIA. וכשאני אומר שקל וחצי, זה negligible מבחינת דלק מוטורס" (עמ' 1060 לפרוטוקול), לכן עבור טלקאר השווי נמוך בהרבה. ואילו אמרו לאגמון שקיה דורשת ניהול ניפרד, אז לדבריו השווי היה יורד דרמטית גם עבורו. ובהמשך: "כשאין לך עסק, או כשאתה שחקן קטן מאוד, אז לקחת את KIA זה באמת Stand alone. אם דלק מוטורס היתה לוקחת גם אם היו דורשים עסק נפרד" עדין היה חוסך עלויות אבל "הסכום לא היה 30 מיליון דולר, נקודה" (עמ' 1061–1062 לפרוטוקול). לדברי אגמון, גם לא ניתן להסיק שליבואן גדול אחר כדאי לשלם את הסכום שהציע, ומסביר: "בלשלם יש כמה ממדים. 1. זה רצון נפשי. יבואנים לא כל כך אוהבים לשלם. אני היסוד הנפשי הזה אין לי בעיה איתו. זה לא אומר על אחרים. 2. לי זה היה שווה כי היה לי עודף Capacity, לא בטוח שליבואנים גדולים אחרים היה עודף Capacity במתקנים וביכולות, אז להסיק שאני הייתי מוכן לשלם שזה אומר שכל יבואן גדול היה מוכן לשלם,....לא. אבל דלק מוטורס הייתה מוכנה לשלם" (עמ' 1092 לפרוטוקול). במילים אחרות, הסכום שהציע מבטא את פוטנציאל העסק עבורו מנקודת מבטו הסובייקטיבית. הא ותו לא.