124. הנה כי כן, בענייננו משולש האינטרסים אינו מתקיים. יקי אנוך מנכ"ל התובעות לא המליץ על טלקאר בפני קיה כמפיצה מחליפה. טלקאר גם לא פנתה ללוי על מנת שימליץ עליה בפני קיה. כפי שעולה מדו"חות קיה והחלטותיה, היא לקחה סיכון מושכל, תוך התייעצות עם הצוות המשפטי, שקמי תערים קשיים, משמע התדיינויות משפטיות, והחליטה שלא להזדקק להמלצות קמי בדבר מפיצה מחליפה אלא לבחור את המועמדת המתאימה על פי שיקוליה ולא על פי הכדאיות לקמי. גם לאגמון הובהר על ידי משלחת קיה, שזכויות ההפצה אינן למכירה. ראו גם תשובת קיה לדרישת קמי לנהל עימה משא ומתן על מועמדות מיום 12.12.07: "קיה מוטורס קורפוריישן היא היחידה שתחליט בנוגע לעתיד ההפצה של רכבי קיה בישראל. איננו זקוקים לשום היכרות/הצגה מטעמך בנושא זה" (נספח 50 לתצהיר לוי).
125. מכל האמור עולה המסקנה, כי אין בדוגמאות שהוצגו על ידי התובעות בתצהירי העדים מטעמם, להוכיח ששולם פיצוי בתמורה להעברת זכויות ההפצה. זכויות ההפצה אינן מועברות על ידי המפיץ היוצא. אם דלק מוטורס הסכימה לשלם 30 מיליון דולר ללוי במידה ותקבל את זכויות ההפצה, אין הדבר מלמד על נוהג או מנהג אלא על "שווי המלצה" הסובייקטיבי עבור
--- סוף עמוד 43 ---
אותה מועמדת, על מנת שהיצרן יעביר את זכויות ההפצה למועמדת, ויזכה ב"מעבר תפעולי חלק".
הטענה להפרת הסכם ההפצה – הדין הקוריאני
126. הנתבעים הגישו חוות דעת לדין הזר הקוריאני שנערכה על ידי מומחה מטעמה, עורך הדין והשופט (בדימוס)Dong-Seok (Johan) Oh (להלן: "המומחה לדין הזר" או "המומחה"), אשר נתבקש לחוות את דעתו על הסכם ההפצה משנת 2003 (להלן "הסכם 2003") (נספח 14 לתצהיר לוי) וההסכם להארכתו בשנה (להלן: "הסכם ההארכה") (נספח 42 לתצהיר לוי).
על פי חוות דעת המומחה, קיה לא הפרה את ההסכמים, ולקמי לא קיימת זכות לכפות על קיה את הארכת הסכם ההפצה לתקופות נוספות ולא קיימת זכות לפיצוי קמי.
127. לצורך הכנת חוות הדעת הוצגו בפני המומחה המסמכים הבאים: הסכם ההפצה בין קיה לקמי מיום 12.11.2003; הסכם ההארכה מיום 1.12.2006 בין קיה לקמי; מזכר הבנות מיום 27.12.2006 בין קיה לקמי; כתב התביעה אותו הגישו התובעות נגד הנתבעים; מסמכים המכילים הצעות להחלפת מפיצים ומסמכים פנימיים של קיה כפי שצורפו לתצהירו של J. Park (דו"ח על ההפצה בישראל; דו"ח סקירה בעניין סיום הסכמי הפצה בשלוש מדינות מיום 25.1.2005; טופס מערך מיום 27.1.2005; דו"ח הסוקר את קידום סיום הסכם ההפצה בישראל מיום 25.1.2006; דו"ח הסוקר את תכנית הפעולה ולוח הזמנים לקידום סיום ההתקשרות עם המפיץ הישראלי מיום 25.5.2006; דו"ח סטטוס לגבי המפיצה הישראלית מיום 1.7.2006; תוצאות הערכה סופית של חמשת המועמדות בישראל מיום 16.10.2006; דו"ח הערכת מועמדות לתפקיד המפיצה בישראל מיום 29.10.2006; תכנית פעולה בעניין ההפצה בישראל מיום 31.10.2006, ודו"ח סקירה בעניין החלפת המפיצה הישראלית מיום 30.10.2007).