הטענה להפרת הסכם – הדין בישראל
138. למען הסר ספק, ולמעלה מן הצורך – גם על פי הדין הישראלי קיה לא הפרה את הסכם ההפצה בכך שלא חידשה אותו, או בכך שלא אפשרה לקמי "למכור" את זכויות ההפצה.
139. לפחות החל משנת 2003 השתבשו היחסים בין קיה לקמי כפי שתואר לעיל בהרחבה, וכבר במועד זה הופצו שמועות על כוונת קיה להחליף מפיצה בישראל. לוי אישר כי בשנת 2003 נאמר להם על ידי מנהל מחוז אפריקה ומזרח תיכון כי ניתן להחליפם בכל עת (עמ' 354 לפרוטוקול) ובשנת 2004 נפוצו שמועות שקיה מחפשת מחליפה (עמ' 376 לפרוטוקול); בפברואר 2004 מצאה קיה כי קמי הגישה נגדה תביעות אחריות תרמיתיות; בינואר 2005 החליטה קיה באופן רשמי להחליף את קמי וקידמה את התהליך באופן מושכל ומובנה, תוך שהתלבטה אם לסיים את הסכם ההפצה עם קמי טרם פקיעת ההסכם או עם פקיעתו, והוחלט לסיים את ההסכם עם פקיעתו ביום 31.12.06. מטעמיה שלה כפי שפורט לעיל, החליטה קיה בסופו של יום להאריך את הסכם ההפצה עם קמי לתקופה בת שנה בלבד. בהסכם ההארכה נקבע: "הצדדים להסכם זה מעוניינים לתקן את הסכם ההפצה לשם מתן הארכה לתקופה של שנה אחת". תקופת הסכם ההפצה תוארך מיום 1.1.07 והיא תסתיים באופן אוטומטי ב-1 בינואר 2008, "אלא אם כן שני הצדדים להסכם זה יסכימו במפורש ובכתב להמשיך ולהאריך את תקופת הסכם ההפצה..." (ההדגשה שלי – צ.צ.).
140. אין לקבל את הטענה להפרת הסכם. ראשית, לשון ההסכם ברורה לחלוטין ולא ניתן לקרוא בה תנאי המחיל מנהג ונוהג בניגוד ללשונו המפורשת. שנית, קיה סיימה את ההסכם בשל סיבה מוצדקת. שלישית, גם התובעות לא סברו בזמן אמת כי קיה נוהגת בניגוד לאמור בהסכם. רביעית, לא הוכח כי קיים תוקף משפטי מחייב לנוהג ומנהג בשוק הרכב הישראלי, המאריך את ההסכם לשנים רבות ללא קשר לנסיבות כל מקרה ומקרה ואשר גובר על לשון ההסכם. חמישית, לא הוכח נוהג ומנהג על פיו המפיץ החדש משלם למפיץ היוצא את התמורה בגין שווי 'זכויות ההפצה'.
141. בענייננו, לשון ההסכמים מפורשת וקובעת סיום אוטומטי של ההתקשרות במועד הנקוב בהסכם ההארכה, אלא אם כן יוסכם על ידי הצדדים אחרת בכתב. יש להדגיש, כי קיה לא ביטלה את הסכם ההפצה בינה לבין קמי. הסכם ההארכה הגיע לקיצו, וכדי להסיר כל ספק ניתנה לקמי הודעה על אי-חידוש וסיום ההתקשרות כחודשיים לפני מועד פקיעת ההסכם.
--- סוף עמוד 47 ---
142. לשון ההסכם מפורשת גם בנושא הפיצוי. סעיף 1.2 להסכם ההארכה קובע "עם פקיעת תוקפו של הסכם זה, יראו את המפיץ כמי שלא פחת המוניטין שלו והוא לא יהיה זכאי לדרוש כל פיצוי. כמו כן, המפיץ לא יהיה רשאי ליזום הליכים משפטיים, או תביעות משפטיות כלשהן נגד קיה לשם בקשת פיצויים בנימוקים לפיהם קיה החליטה שלא לחדש או להאריך את תקופת הסכם ההפצה עם פקיעת תקפה של תקופת ההארכה הנקובה בסעיף 1.1 להסכם."