150. התובעות מרבות לטעון כי קיה הפרה את חובת תום הלב. בעניין זה יש להזכיר כי התביעה בענייננו היא נגד הנתבעים ולא נגד קיה. ככל שחפצו התובעות בכך, היה עליהן לברר את התביעה נגד קיה בבוררות בקוריאה.
--- סוף עמוד 50 ---
151. בענייננו קבעתי לעיל, כי הנתבעים לא גרמו לכך שקיה לא תחדש את הסכם ההפצה עם קמי וממילא גם לא גרמו להפרת חוזה. הנתבעים גם לא גרמו לקיה שלא לקבל תכתיב לקיים משא ומתן עם קמי בעניין זהות המפיצה המחליפה. לא הוכח, אף לא נעשה ניסיון להוכיח, חובה שבדין המוטלת על קיה לבחור מפיץ חדש מבין אלו שהוצעו על ידי קמי – לא על פי הדין הקוריאני ולא על פי הדין הישראלי. לא התבקשה ולא הוכחה זכות לפיצויי קיום לקמי מקיה, וכפועל יוצא ממילא לא חלה על הנתבעים חובה לשלם פיצוי לקמי מכוח עילת גרם הפרת חוזה.
152. מהטעמים דלעיל, אפילו הוכח כי קיים בשוק הרכב בישראל הנוהג או המנהג הנטענים, לא היה בו כדי לחייב את קיה בניגוד ללשון המפורשת של ההסכמים. בפועל, כאמור, לא הוכחו נוהג ומנהג בענף הרכב הישראלי לפיהם אין נוטלים זכויות הפצה ממפיץ קיים ומעבירים אותו לאחר בלי שהמפיץ הקיים מקבל על כך תמורה כלכלית מלאה. כדי להוכיח נוהג שכזה יש לעבור "משוכות רבות וגבוהות" (עניין שפירו), ובענייננו התובעות לא עברו משוכות אלו.
השתק שיפוטי
153. התובעות טוענות כי טלקאר מושתקת, מכוח דוקטרינת ההשתק השיפוטי, מלטעון כי לא קיים נוהג ומנהג. בעניין נוהג ומנהג – הארכת זיכיון, מפנות התובעות לטענות טלקאר בתביעה שהגישה בת"א 1987/02 (נספח 39 לתביעה) (להלן: "תביעת דייהו") לאחר שניטלו ממנה זכויות ההפצה של כלי רכב מתוצרת דייהו בישראל. לעניין נוהג ומנהג – פיצוי, מפנות התובעות לחוות דעת חשבונאית של רו"ח רן בן-אור ממשרד סוארי ושות', מטעמה של טלקאר (נספח 41 לתביעה) שהוגשה בתביעת דייהו, אשר מציין את דבר קיומו של נוהג ומנהג – פיצוי. לטענת הנתבעים, הנסיבות בתביעת דייהו היו שונות, וכי תנאי לקיומו של השתק השיפוטי הוא הצלחה בהליך הקודם, ואילו תביעת דייהו לא התבררה, וגם הצו הארעי שניתן בבקשה לצו מניעה זמני פקע כעבור חודש ולא הגיע לכדי בירור והכרעה שיפוטית.
154. ככלל, השימוש בהשתק השיפוטי "צריך להיעשות במשורה, ורק במקרים בהם הדבר הכרחי לצורך שמירה על טוהר ההליך השיפוטי ומניעת הכרעות סותרות. השתקת בעל דין מלטעון טענותיו מהווה פגיעה קשה בזכותו לקבל את יומו בבית המשפט[...]" (בע"ם 8203/17 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 [פורסם במאגרים, 14.6.2018]).